פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:כח

את יום השבת. ע' לקמן פ"ה סי"ח שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם בשבת וכו' ע' מש"ש:

מה ראה. כמ"ש ולקמן סימן זה שראה מה שעשה לו בבית ובשדה. וכאן חסר המאמר והגי' בתנחומא. וירא איש מצרי מי היה המצרי אביו של מנדף שנאמר ויקרא כ"ד והוא בן איש מצרי מכה איש עברי בעלה של שלומית בן דברי וכו' עיין בשיר פסוק גן נעול. תד"א סוף פרק כ"ג ושם בריש פרק כ"ד ובמכילתא בא פסוק והיה לכם למשמרת מדרש תהלים קכ"ב ויק"ר פר' ל"ב ס"ד ובמ"ר פי"ג ס"כ ע"ש השינוים:

וסבורה אני שאתה הוא. לפי מה שכתב כאן והיתה סבורה שהוא בעלה א"כ גם היא לא נחשדה ואיך אמר אחת היא ופרסמה הכתוב אך בויק"ר ל"ב שם איתא שהיא רמזה למצרי שיבא עליה ניחא גם לפי מה שכתב כאן יש ליישב שאם לא היתה חשודה לא בא לידה מכשול גדול כזה:

מה שעתיד לעשות לו בשדה. שהבין שכוונת הכאתו אותו להרגו אם היה מניחו:

שבא על אשתו של דתן. שמ"ש וירא כי אין איש היינו שלא היה שם איש אחר רק המוכה לבדו שראה וידע מה שעשה משה למצרי ולמחר בהכרח שהוא אמר למשה הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי כי לא היה שם אדם אחר והוא דתן שהכה לאבירם כדלקמן סי' זה התבונן בדברים וע' יד"מ: