פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:יט

שהלך בעצת. סוטה י"ב א' ב"ב ק"כ. ולשון הליכה שייך בעצה כמ"ש לכה איעצך וכמ"ש אשר לא הלך בעצת וכדומה:

כדאמר לעיל. פ' זו סי' י"ג:

אם הבנים שמחה. כמ"ש בר"ד מושיבי עקרת הבית שדורשו מלשון השבה וחזרה שהחזירה ומלשון ישיבה שהושיבה באפריון ומ"ש הבית כמ"ש ויעש להם בתים. ויוכבד היתה העיקר ע' ב"ר פע"א סס"ב:

את בת לוי. ואם הכוונה ממשפחת לוי היל"ל מבית לוי כמ"ש איש מבית לוי ע"כ בהכרח לדרוש שהיתה בת לוי ממש וכן הוא ברשב"ם בב"ב שם וא"כ היל"ל את יוכבד דודתו כמפורש בוארא ובפנחס ועיד דבת משמע קטנה בבית אביה. ובמדרש רות פסוק ותאמר רות המואביה איתא שאין קורין בת אלא עד ארבעים שנה וזהו שאמר בת ק"ל שנה וכו' והחשבון כמ"ש במ"כ והוא במ"ר פי"ג ס"כ:

הורתה בדרך. ובב"ר פצ"ד ס"ט הלשון עיבורה בארץ כנען ולידתה בארץ מצרים. ע' במ"ר פי"ג ס"כ דשם איתא ר' לוי בשם רשב"ן אך בסוף מדרש שמואל ג"כ ר"ל בשם רשב"ן והלשון כמו כאן ודעת רש"י בסוטה כמ"ש בב"ר צ"ד ודעת רשב"ם בב"ב שם כמ"ש כאן וצ"ע איך שימש לוי בשני רעבון וגם לפי מה שכתב בדרך יקשה שהרי אכסנאי אסור וההכרח לומר שעשה ע"פ הדיבור להשלים ע' נפש:

אשר ילדה אותה. ור"ד ושם אשת עמרם יוכבד אשר ילדה אותה וגו' במדבר כ"ו נ"ט: ראיתי בספר תולדות אדם. בשם איזה ספר שהיה שם אשת לוי. אותה. שילדה את יוכבד וזהו אשר ילדה אותה שלפי הפשט אותה במפיק על יוכבד אך א"כ יקשה שלא פי' מי ילדה ולא בא לסתום ובהכרח שמפורש ע"פ מדת ממעל וד"ק אשר ילדה אותה. אותה. וכמ"ש ב"ר ס"פ צ"ז שכם וכן בכמה מקומות. ובזה מיושב קושיתו שם:

סימני נערות. כמ"ש בשרה אחרי בלותי היתה לי עדנה. ובהכרח לומר שזה היה קודם לידת מרים ואהרן שהרי במדבר כ"ו כתוב בת לוי קודם שילדה למרים ולאהרן ואז היתה בת קכ"ד שנה: