פירוש מהרז״ו על שמות רבה א:י

עליהם לא נאמר. וכן הדקדוק שמבואר בגמרא שם ענותם מבעי ליה:

של פרעה. ויהי כל המאמר נמשך אלמה שכתב ויקם וכו' וישימו וגו' למען ענותו וגו' עיין רש"י בגמרא:

דבר שמשים עליו. תיבת עליו ליתא בגמרא ותיבת לבנים איתא ומסוגרת בב' חצאי לבנה. וכן משמע ברש"י שם שאינו גורס ב' תיבות אלו. ובילקוט גורס כמו במדרש כאן שכתוב וישימו עליו שרי מסים שפי' כנ"ל ששרי המסים שמו על פרעה ולא פי' מה שמו ודורש ע"פ מדת ממעל וד"ק וישימו עליו דבר שמשים. ומ"ש עליו לבנים למוד מענינו וסופו שעיקר הכל הם הלבנים והיינו המלבן שמשים לבנים ושעל ידי כן ישראל ג"כ ירבו לעשות לו לבנים. גם יתכן שדורש תיבת מסים ע"פ מדות הנ"ל דבר שמשים:

שמסכנות את בעליהן. שלפעמים נופל מן הבנין ומת. ממסכנות שמביא את האדם לידי עניות לשון רש"י בגמרא. ושניהם ע"פ מדת ממעל ובגמרא הגי' בשניהם בעליהן:

הסוכן הזה. וס"ד על שבנא אשר על הבית שהיה ממונה על אוצרות בהמ"ק כמ"ש ויק"ר פ"ה ס"ג:

את פיתום ואת רעמסס. שניהם סוברים שהב' שמות הם של מדינה אחת אלא דפליגי איזה הוא שם העצם ואיזה הוא הכינוי. דהנה שם רעמסס מפורש בסוף ויגש בארץ רעמסס הרי שהוא שם ארץ שכולל ערים הרבה. וכאן כתוב ערי מסכנות את פיתום ואת רעמסס הרי שרעמסס שם עיר והם שני כתובים מכחישים מדה ט"ו והכריעו שבאמת הוא מדינה וארץ שיש לה שני שמות אלו. ופי' שבנו בארץ רעמסס ופיתום ערי מסכנות הרבה:

רעמסס. נוטריקון ראשון מתרוסס. ופירש רש"י בגמרא כשהיו בונים קצת היה מתרוסס ונופל וכו' וגי' הערוך ראשון מתמסמס:

פי תהום בולעו. נבלע בארץ. שכוונת פרעה היתה רק להרבות עליהם העבודה ע"כ בחר במקומות לחים אלו שבנין כבד נבלע בארץ ויצטרכו לבנות לעולם. ובזה חולקים זה סובר שיותר טוב לקרא שם על דבר שנראה היינו הרסיסה אך פי התהום אינו נראה. וזה סובר שיותר טוב לקרא שם על דבר שישנו תמיד בעולם אך הרסיסה אינו אלא סבה מקרית. ובמכילתא פר' בשלח פסוק לפני פי החירות לשעבר היתה נקראת פיתום שנאמר ערי מסכנות לפרעה את פיתום כו' חזרו להקראות פי החירות שהיא מאחרת לעובדיה. ונ"ל שדורש כן ממ"ש וישובו ויחנו לפני פי החירות משמע שכבר חנו שם ועתה ישבו לחנות שם והלא מקומם היה ברעמסס ופיתום ע"כ דורש שפי החירות הוא פיתום ורעמסס: