פירוש מהרז״ו על רות רבה ה:טו

שברך על מזונו. שמ"ש וייטב לבו פי' שהכיר בטובת ה' וברכו ועי' מ"כ וגירסת הילקוט כאן שבירך על מזונו הטוב והמטיב היינו ברכה רביעית וצ"ע שהרי ביבנה תקנוה:

שהיה מבקש אשה. כמ"ש לעיל פסוק ותלכנה שתיהן שמתה אשתו בעת שבאו נעמי ורות וכבר עברו ג' חדשים כנ"ל:

ואת אמרת בקצה הערמה. היינו בשדה בלא בית ובלא מטה:

לפי שהיו באותו הדור. עיין בראשית רבה פרשה נ"ז בסימן ד' מה שכתבתי שם ותבין כאן ועיין בבבא בתרא דף ט"ו ב':

ממונם חביב עליהם. ושומרים אותם בעצמם עיין שמות רבה פרשה א' סי' כ"א: