פירוש מהרז״ו על רות רבה ב:ג

ויוקים זה משה. שהקים את השכינה ממקומה שלא היה אחר בעולם שיוכל לעשות כן:

כמו כזבים. כמ"ש במ"ר פרשה כ"ג סי' ח' לא איש אל ויכזב לא איש עשה לאל שיכזב ולא בן עמרם עשה אותו שיתנחם וכו' וינחם ה' על הרעה:

וישובי לחם שעלה למרום ושבה וכו'. ששבה התורה ע"י שנלחם עם המלאכים ודורש לחם מלשון מלחמה גם דורש לשון לחם ממש כמ"ש לחמו בלחמי:

עלית למרום. עי' שמ"ר ריש פרשה כ"ח:

והדברים עתיקים. כאן מקומם של ג' תיבות כד"א ויעתק משם ובטעות נדפסו בשורה ג' שדורש עתיקים מלשון ויעתק שעקר ונסע משם וכאן פי' והדברים עתיקים היינו הלוחות עשרת הדברים שנתן להם עתיקים היו שנעקרו מהם ושברם ומ"ש וכ"ה הגי' בילקוט ד"ה ד':

שנאמר פסל לך. וס"ד שני לוחות אבנים כראשונים:

ממעתיקו של עולם. כמ"ש המעתיק הרים ממקומם ויותר נראה שצ"ל מעתיקו של עולם זה הקב"ה שנקרא עתיק יומין וכמ"ש לעיל בדרשה הא' שעל רחב וכ"ה בב"מ דף צ"א וכ"ה הגירסא בילקוט:

המה היוצרים וכו' ד"א. כצ"ל ד"א המה היוצרים אלו נפשותיהם של צדיקים שבהם נמלך וכו' המה היוצרים ע"ש וייצר ה' את האדם וכ"ה בילקוט שם וכמ"ש ב"ר פרשה א' סי' ד' שישראל והאבות ושמו של משיח קדמו לעולם ועי' ב"ר פרשה חי"ת סי' ז':

גבול לים. כמו גדר שלא יצא מגדרו:

שבם נמלך. אולי דורש במלאכת מלשון המלכה ועצה כשנמלך לברא העולם: