פירוש מהרז״ו על רות רבה א:א

וגם אל שופטיהם לא שמעו. צ"ע איזה ראיה היא ששופטיו צריכים להשפט שבפסוק זה אינו מבואר רק שהם לא שמעו אל השופט ונראה דדייק שבפסוק ט"ז כתוב ויקם ה' שופטים ויושיעם מיד שוסיהם כי זנו וגו' ואח"כ בפסוק י"ח כתוב וכי הקים ה' להם שופטים והי' ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם בכל ימי השופט והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם והם שני כתובים מכחישים בפסוק ט"ז כתוב שלא שמעו אל השופט משמע בחייו לא שמעו לו ואח"כ בפסוק י"ח משמע שבחייו שמעו לו רק במות השופט ישובו להשחית ושאר הדקדוקים למעיין ע"כ דורש שהיו שני מיני שופטים. הא' שופטים שהושיעום רק פעם ראשון ולא כל ימיהם כי לא היה ה' עם השופט באלו כתוב וגם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו שהשופטים עצמם זנו ובאלו כתיב לשון רבים שהיו רבים בדור אחד ע"כ לא שמעו ולא קבלו תוכחתם ואח"כ אמר וכי הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט לשון יחיד והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וגו' והיה במות השופט ישובו והשחיתו אך בחייו שמעו לו ודו"ק:

ומי היו. לפרש ויהי בימי שפוט השופטים משמע ששפטו שני שופטים ביחד:

ברק ודבורה. שהיו בזמן אחד כמ"ש בשופטים ד' ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שופטה וגו' ותשלח ותקרא את ברק וגו':

שמגר ואהוד. שכתוב בשופטים סוף ג' ואחריו היה שמגר בן ענת היינו אחר אהוד ואח"כ כתוב ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ואהוד מת לא אמר ושמגר מת הרי דשמגר היה בימי אהוד והיו שניהם יחד ועי' בסדר עולם פרק י"ב ואחריו אהוד בן גרא פ' שנה בימיו היה שמגר בסוף ימיו ואותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפוט השופטים וכו' ע"ש ביתר ביאור:

דבורה וברק ויעל. כמ"ש בשירת דבורה בימי שמגר בן ענת בימי יעל משמע שגם יעל שופטת כמו שמגר ומה שלא חשב שמגר שלא הצליח עוד רק בפעם הראשון ולא נזכר בשירה רק לרעה חדלו ארחות וגו' חדלו פרזון וגו' רק יעל הצליחה כמ"ש תבורך מנשים יעל: