פירוש מהרז״ו על איכה רבה א:א

בפחזותה. במריה ומרדה. בניוולה כשנענשה על מרי' ומרדה והכוונה שכל ג' אלו היה בדרך תימה ופלא שנופל עליהם שאלת איכה שלא היה כמוהו בעולם לא בשלוותה ולא בפחזותה ולא בניוולה שהיה הכל בפלא שלשון איכה הוא שאלה בלא תשובה:

מנין איכה. שעל שתיבת איכה היא שאלה בלא תשובה ע"כ דורשה למדת גימטריא:

ביחידו וכו' ובמילה וכו'. המדרש חושב כסדר הענינים ולא כסדר האותיות שהיו"ד קודם לכ' אך ענין המילה הוא קודם ליו"ד הדברות שמצות המילה היתה יושבת וממתנת עשרים דור עד שנתנה לאברהם ובאופן זה היא רמוזה באות כ':

בל"ו כריתות. עד בדד. שתיבת בדד הוא לשון זכר ומאחר שאמר ישבה לשון נקבה היל"ל בדודה ע"כ דורש בדד לגמטריא:

אפקלטורין. במו"ע ערך זה ובערוך ערך פלקט גם במ"ע ערך פוקלטין והכלל מעשה חושב ורקמה ומ"ש אונקלוס צ"ל עקילס כי אונקלוס תרגם התורה ועקילס תרגם נו"כ:

בגדי בדדין. בגדי דורכי בית הבדין שהם תמיד מאוסין כמ"ש שבת שמן של בדדי ומחצלאות של בדדין:

אר"נ אמר שמואל. לקמן פסוק ישב בדד:

תולה שק על פתחו. שאין זה כבוד המלך ללבוש שק אלא תולה כנגדו לזכרון אבל. ומ"ש על פתחו שדרך שער השמים עולים לכסא כבודו:

עד דכרסוון רמיו. וזה היה בסוף שבעים של גלות בבל שראה דניאל בחלום נבואתו דכרסוון רמיו שהגביה והרימו הכסאות שהיו הפוכים עד עתה מעת חורבן ביהמ"ק וישב עתיק יומין כ"י על כסא זקופה:

אבק רגליו. בלא נעל לא כמ"ש על אדום אשליך נעלי:

מה ראיתם בעבודת כוכבים וכו'. צע"ג מה ענין שייכות מאמר זה לכאן:

איכה. אוי לך. כי השי"ת אינו צריך לשאול איכה איה מקומך כי אין לפניו סתר ובהכרח לדרוש התיבה נוטריקון וכן כאן איכה:

בימי יהויקים. כמ"ש ירמיה ל"ו שיהויקים שרף המגלה הראשונה וכתב תחתיה כל מגלות אלו וכמ"ש לעיל פתיחא כ"ז: