פירוש מהרז״ו על איכה רבה, פתיחתא ח

נשמע מציון. שאין לפרש מיושבי ציון שהרי כתוב בס"ד בושנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו ולא נשארו רק חורבות גלים ואיים וזהו ששואל וכי יש עצים ואבנים בוכים:

שמשרה שכינתו בציון. אף לאחר שחרבה כמ"ש הנה זה עומד אחר כתלנו:

איך הות לן. שמ"ש איך שודדנו משמע שהיא שאלה איך באיזה אופן שודדנו וע"ז לא השיב ודורש שפי' בלשון קובלנא וקינה איך היו לנו מבוזזים כמ"ש זכור ה' מה היה לנו:

כי עזבנו ארץ. וכי עלו לשמים או ירדו לתהום והלא גלו לבבל שנקרא ג"כ ארץ אלא פי' כי עזבנו ארץ המהוללה בתורה שה' דורש אותה:

אלו בתי כנסיות ובתי מררשות. לדעתי הוא טעות בכאן שדורש ארץ על א"י כפשוטו א"כ מ"ש משכנותינו ג"כ כפשוטו מקומות שהיו שוכנים שם ומקומו בדרשה הסמוכה. שדורש ארץ על התורה ומשכנותינו על ב"כ ובמ"ד:

ארוכה מארץ. עפ"י גז"ש שמדבר שם בתורה וחכמה כמ"ש ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתושיה החקר אלוה וגו' וע"ז אמר ארוכה מארץ כי הוקשה לו איך שייך לומר כי עזבנו ארץ והלא הגלו אותם בעל כרחם אלא שבושנו שעזבנו התורה וב"כ וב"מ:

זה ביהמ"ק. ע"פ גז"ש כמ"ש ומחיק הארץ יחזקאל מ"ג י"ד שמדבר שם בביהמ"ק: