עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש מהרז״ו על איכה רבה

פירוש מהרז״ו על איכה רבה, פתיחתא ב

Perush Maharzu on Eichah Rabbah, Petichta 2 · פירוש מהרז״ו על איכה רבה · free full Hebrew text

Open in the reader →

מי האיש החכם. וס"ד על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי:

רבי הוה משלח לר"א ור"א. הוא ר' יהודה הנשיא נכד רבינו ר' יהודה הנשיא ובימיו היו ר' יוחנן וריש לקיש עם תלמידיהם ר"א ור' אסי:

ראש מטרתא. ראש השומרים של העיר וסנטרא בלשון משנה ב"ב דף ס"ח שומר העיר ולא השדה:

אלין חרובא קרתא. אם כל בטחונכם על שומרים אלו לבד בוודאי תחרב העיר וכמ"ש אם ה' לא יבנה וגו' אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר וכמ"ש על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' וגו' אלו הם השומרים האמיתים המזכירים את ה' בתורה תמיד ובתפלה:

הלואי אותי עזבו. פי' בעת שעזבו לעבוד אותי הלואי שהיו שומרים תורתי שכולה אור יראתו ואהבתו והיה המאור שבה מחזירה למוטב לעבוד אותי:

בת קול. אבות פרק ששי:

וצבא תנתן. בלשון נקבה יחידית היל"ל ינתנו בלשון זכר ורבים ע"כ דורש על מלכות שנקראת בלשון נקבה יחידית ועי' ב"ר פ"י סי' ה' וס"ד ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:

על צבא מרום. וס"ד ועל מלכי האדמה באדמה שפי' ע"פ מדה כ"ב ועל צבא מלכי אדמה וכוונתו המלכות עם צבאה:

התמיד אלו ישראל. כמ"ש תמיד לא יחשו המזכירים את ה':

לא עמדו פילוסופין. ב"ר פרשה ס"ה סי' כ' ועי' רות רבה פסוק ותאמר נעמי לשתי כלותיה:

הקול קול יעקב. קיום יעקב והצלחתו הוא בקולו. ופי' הקול המקיים העולם הוא קול יעקב ובו מתקיים יעקב ג"כ. והידים השולטים בעולם ומחריבים אותו הוא ידי עשו ולא יתכן שיהיו שני הדברים ביחד שהם מכחישים זא"ז וכמ"ש ולאום מלאום יאמץ כשזה קם זה נופל. ובהכרח לדרוש ע"פ מדה ט' הקול קול יעקב ואם לאו והידים ידי עשו:

לכן כאכול קש. וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו. והיל"ל בהיפך כאכול אש קש ולהבה חשש ירפה. חשש הוא ענין קש וכמ"ש תהרו חשש תלדו קש ודורש ע"פ מדה י"ז:

אלו האבות שהם שרשיהם. וכדלעיל פתיחא א' בת גלים שלא יעמדו להם זכות אבות ולא ישא פניהם וכמ"ש מפורש ש"א י"ב ט"ו ואם לא תשמעו בקול ה' וגו' והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם:

כה אמר ה' צבאות. סתמא דמדרש הביא מאמר זה לפתיחא כמו שאר הפתיחות גם חותם כמו בכל הפתיחות התחיל מקונן עליהם איכה ישבה בדד אלא על שלא אמרו אמורא מיוחד כמו בשאר הפתיחות ע"כ לא הדפיסו המדפיסים בנתינת ריוח וכאלו הוא שייך לפתיחא הקודמת ולא כן הוא:

אוי להם כי נדרו ממני. הושע אמר פסוק זה על עשרת השבטים:

אוי לי על שברי. ובפסוק הקודם והצירותי להם למען ימצאו היינו לישראל וירמיה נתנבא על שבט יהודה ובנימין ובפסוק הסמוך אהלי שודד וכל מיתרי נתקו בני יצאוני ואינם וע"ז אמר השי"ת איכה:

אשר אנכי נושא עליכם קינה. ועמוס ניבא על עשרת השבטים:

קראו למקוננות. וירמיה ניבא על שבט יהודה ובנימין וכלל הדבר שבעת שגלו עשרת השבטים עדיין היה ביהמ"ק קיים ושכינתו ית"ש בתוכו ולא היה ההסתר פנים כ"כ והיה עושה לפעמים נסים בגלוי ע"י נביאים יחזקיהו הצדיק אך בחורבן וגלות שבט יהודה ובנימין השיב אחור ימינו ואז צור ילדך תשי בסילוק שכינתו והסתר פנים שע"כ ירמיה לא אמר והנורא ודניאל לא אמר הגבור והכל בערך אצלנו לא בעצמותו חלילה וכמ"ש אני ה' לא שניתי ודוק מאד:

וכיון שמתו כולם התחיל מקונן עליהם איכה. קיצר במשל וכללו עם הנמשל שהוא מובן. שלא גלו כל השבטים ביחד אלא תחלה ראובן וגד ואח"כ זבולון ונפתלי וכמ"ש לקמן פתיחא ה' וזהו שנים שנים וכשגלו כל עשרת השבטים נשארו שבט יהודה ובנימין אין עוד במי להתנחם וכמ"ש בכה תבכה וגו' אין לה מנחם: