פירוש מהרז״ו על דברים רבה ז:ח

שנתנה תורה על ידיהם. באהרן מפורש סוף משפטים ועלית אתה ואהרן וזה היה קודם מ"ת כמ"ש רש"י שם והוא מהמכילתא וכמה פרשיות כתוב בהם וידבר ה' אל משה ואהרן אך על מרים אינו מפורש אך לפי מה שדרשו במכילתא יתרו ותגד לבית יעקב אלו הנשים מן הסתם היה על ידי מרים הנביאה וכמ"ש אצל השירה ותצאנה כל הנשים אחריה וגו' וכמ"ש פסיקתא רבתי פ' כ"ו ג' נביאים היו באותו הדור ירמיה צפניה חולדה ירמיה בשווקים צפניה בב"כ חולדה אצל הנשים:

הפחות בימי משה. מכילתא יתרו פסוק לעיני כל העם מלמד שראו באותה שעה מה שלא ראו יחזקאל וישעיה שנאמר וביד הנביאים אדמה פי' שהם לא ראו אלא דמות אבל ישראל ראו בעיניהם פנים בפנים ומ"ש יחזקאל גדול בנביאים אין פירושו שהיה גדול מכל הנביאים שהרי אמרו שישעיה דומה לבן כרך ויחזקאל לבן כפר שראה ובויק"ר ריש פ"י מפורש שישעיה גדול מכל הנביאים אלא פי' שהיה נביא גדול בתוך הנביאים על שפירש כבוד מראה המרכבה לפנינו יותר מכל הנביאים והביא כל זה לכאן אגב מ"ש בפסוקים המסות הגדולות אשר ראו עיניך וגם מאמר רשב"י הוא במכילתא שם על הפסוק הנ"ל וע"כ הובא לכאן ועי' ג"כ ב"ר פרשה ע' סי' ט':

הקהל לי את העם. וכן כאן ויקרא משה אל כל ישראל:

בקרי' נתנה לו. והקריאה מורה על החיבה כמ"ש ויק"ר פרשה א' סי' י"ב לשון שמלאכי השרת משתמשים בו ובאופן זה מסר ושנה התורה לישראל וע"כ כתוב כאן ויקרא משה אל כל ישראל. והנה נראה שכוונתו על פסוק ויקרא משה אל כל ישראל שכתוב כאן בסוף סדר תבא וכנ"ל וא"כ יקשה איך אמר כשבא לשנות התורה וכאן כבר שנה התורה והנה מצויין כאן במדרש ע"פ ויקרא משה דברים ה' הגם שיתכן שהציון הוא בטעות שהרי פסוק ויקרא משה כתוב כאן וכמפורש במדרש שדורש פרשה זו עם כל זה אורו עיני בציון זה שבהכרח שכוונת המדרש גם לפרשה הנ"ל של דברים ה' שכתוב שם ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החוקים וגו' ושם כתוב פסוק פנים בפנים דבר ה' עמכם והעשרת הדברות ומתחלת דברים עד פרשה ה' הנ"ל עדיין לא שנה המצות וכמ"ש שם ד' וזאת התורה אשר שם משה וגו' אלה העדות וגו' כל הענין ועל זה אמר שם ויקרא משה אל כל ישראל ואגב פסוק פנים בפנים שכתוב שם בפסוק ד' הביא כל הדרשה שראו יותר מהנביאים וזה שאמר כשבא משה לשנות התורה ובסוף הדרשה חברה לפסוק שכתוב כאן ג"כ ויקרא משה אל כל ישראל שדעת המדרש ששני הפרשיות ענינם אחד ולפירוש אחד יחשב וזהו שאמר המדרש כשבא לשנות התורה היינו שם דברים ה' ואח"כ אמר מנין ממה שקראנו בענין והיינו כאן בכי תבא הנ"ל ע"פ גז"ש דכאן וכאן כתוב ויקרא משה אל כל ישראל שזה (דף קיד ע"ב) היה קודם ששנה התורה וקראם למסור להם התורה ולפי זה בהכרח שדעת המדרש שכל תוכחות של כי תבא שזהו הברית וכמ"ש בסוף התוכחה אלה דברי הברית שעל זה אמר כאן ושמרתם את דברי הברית הזאת ובריש נצבים לעברך בברית ה' הכל היה תחלה קודם ששנה התורה ועי' מ"ש בענין ברית זה בויק"ר פרשה ו' בסי' ו' באריכות וציונים רבים ודברים אמתים ע"פ המדות שהם שייכים לשלימות הענין של כאן ולפי ההיקש שהבאתי שם ממ"ש במ"ר פ"ט סי' מ"ז וכמו שתוכחת בחוקותי היה קודם מ"ת כמו שרמזתי לעיל פרשה ד' סי' ג' מהמכילתא כך תוכחות תבא קודם ששנה התורה ועי' עוד מ"ש בזה בסי' הסמוך. אח"כ מצאתי במדרש קהלת פסוק אני קהלת ודכוותא אתם נצבים היום הזה היה ראוי להיות תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ראיה לכל מה שכתבתי ברוך ה' שהנחני בדרך אמת לאמיתה של תורה ובהכרח הכוונה שתחלה הי' ויקרא לכל ישראל וכשנתקבצו כולם אמר אתם נצבים כולכם דוק ובחון והתבונן: