פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צח:יב

גרמיו ברורין. עצם בל' ארמית גרם ופי' בעל עצמות חזקים:

ג' שורות וכו' לפניהם. סנהדרין ל"ז במשנה ולעיל פל"א ס"ח. ולפניהם פי' לפני סנהדרין שמבואר במשנה:

וירא מנוחה. ואח"כ כתוב ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד ואין זה מנוחה והם ב"כ מכחישים. והכריע ע"פ גז"ש תיבת טוב. וכן ואת הארץ כי נעמה עי' לעיל פל"ו ס"ג. וע"כ דורש גם כן גז"ש על התורה וע"ל ר"פ י'. ומ"ש כי נעמה כמ"ש דרכיה דרכי נועם וכמ"ש כי נעים וגו'. עי' שי"ר פסוק כי טובים שמרמז ע"ז ודו"ק:

אלו מאתים. לעיל פע"ב ס"ה וש"נ ומבואר וכמ"ש במ"ר פי"ג סט"ז ע"ש. ועי' שי"ר פסוק יפה את רעיתי ופסוק כרמי שלי ומד' אסתר פסוק ויאמר וגו' לחכמים:

עול של א"י. עול מצות שבה. וע"כ לא יצא ממנה:

יתידות. עי' מ"כ וע"ל פס"ב ס"ד נתגרו בהם יתידות הארץ. ומ"ש כל השבטים כו' כמ"ש שופטים א' שחושב שם יהודה ובנימין ובני יוסף וזבולן ואשר ונפתלי ודן ולא חשיב שמעון שהוא בכלל נחלת יהודה ולוי אינו מנוחלי ארץ וראובן וגד וחש"מ בארץ גלעד ובשן שכבש משה שהחרימם ולא הניח מהם. ויששכר לא חשיב על שלא הניח:

אלא שהיו בעלי מסים. שמ"ש ויהי למס אא"ע שהיה עצמו למס ת"ע שעשה את הכנעני למס. ואע"פ שכתוב על כל ישראל ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס ההפרש שיששכר עשה כן מתחלה וישראל אחר שחזק בתורה. ור' אסי בא לפרש מ"ש למס עובד שהמס פי' שמשלמים מס ממון ועובד פי' עבודת שעבוד. אלא שהכנענים היו משלמים להם כו':

מפרש בים. אין פי' שיששכר מפרש בים שהרי דרש לעיל ויט שכמו כו' אלא פי' שהיו עושים לסחורה בביתם ושולחים בים ע"י זבולון כמש"ל פצ"ט ס"י בהדיא. ומ"ש כאן ואדוניהם של אלו. השלוחים מזבולון אמרו כן על אדוניהם יששכר:

חמור לגרמיה. עי' מ"כ ויד"מ: