פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צז:ד

וירא יוסף. וגו' עד וימאן אביו. בפסיקתא ס"פ ג' הגירסא המלאך שלישו של עולם יש בו (כמש"ל פס"ח סי"ב ג"כ ר' ברכיה ושם מבואר החשבון) א"ר ברכיה זו שתפסה שר צבא של מעלה את מבקש לדחותה עכ"ל:

מעשה ראובן וכו'. דורש ידעתי בני ידעתי ב' ידיעות ע"פ מדה י' וכאלו כתוב ידעתי בני ידעתי בני ע"פ מדה כ"ב וי' ב' בנים ג"כ ואיזה ידיעה דורש מלשון והאדם ידע ובהכרח שהכוונה על ראובן ויהודה:

דברים שנתגלו. דורש ידעתי בני מה שבני יודע. וכאלו כתוב ידעתי ידיעת בני ע"פ מדת ממעל וד"ק. וידעתי הב' פי' ידעתי בעצמי מה שאין בני יודע ובני הוא יוסף שעמו מדבר. והרי הוא ק"ו מפורש. עיין קה"ר פסוק שבתי וראה ופסיקתא שם פ"ג:

וגם הוא יגדל. וס"ד וזרעו יהיה מלא הגוים וזהו ששואל אפשר כן שיהיו כל כך בריבוי ובמקום. שלא נמצא כן בתנ"ך. ודורש אם אינו ענין על מלואם בגופם כנ"ל ת"ע על מלואם בשמם ופרסומם שעשה דבר שהוא מסוף העולם ועד סופו וזהו מלא הגוים. ע"ל ספ"ו דשם המאמר בשלימות וש"נ ומבואר: