פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צז:ג

קשה היא. לעיל פ"כ ס"ט וש"ג ובמד"ת מז' פ"ט וקל"ו:

בעצבון. הוסיף ב' אותיות על בעצב להורות כופל העצב. והמאמר דרך אגב מאמר רשב"ן דבסמוך:

כפליים וכו'. עיין הגירסא במ"כ:

אף כו' בכל יום. כמ"ש בסנהדרין צ"ח היום אם בקולו תשמעו:

פותח את ידך. במד"ת מזמור קל"ו מביא מפסוק הרועה אותי דהיינו פרנסה וזהו שייכות המאמר לכאן:

יהושע וגדעון. יהושע כמ"ש למטה אפרים הושע בן נון. וגדעון כמ"ש שופטים ו' ואלפי הדל במנשה ולשניהם נראה המלאך ודורש מדכתיב הנערים שהיל"ל בניך. ששניהם נקראו נערים ויהושע בן נון נער. וגדעון כמ"ש ואנכי הצעיר היינו נער שהמלאך הגואל יברך אותם ויהי עמהם ולזה הביא פסוק ויהי בהיות וגו' על שדורש בו. ואצל גדעון כמפורש בשופטים ו':

מתוך צפורני. כמ"ש במ"כ בפי' הב' בשם הילקוט מתחת צפורני רגליו. והכוונה שהמלאך ביקש ממנו כדמפרש והולך ואמר בלשון גוזמא כאלו נפל המלאך תחת רגליו לבקש:

שר צבא של מעלן. גם יהושע השיג שהאיש היה מלאך כענין שכתוב את אימתי אשלח ושאל לו הלנו אתה אם לצרינו ולא עלה על דעתו שהוא המלאך שכתוב עליו הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' השמר מפניו וגו' שהיה במקום שכינתו ית"ש עד שהשיב לו של מעלן אני כו':

עתה באתי עם משה רבך באתי. צ"ע שהרי מפורש כתוב עתה באתי משמע ולא מקודם ואיך דורש עם משה כו'. והענין בזה שעם משה רבך באתי ולא באתי אך אליך עתה באתי בהחלט למחוז חפצי. וכמ"ש תנחומא משפטים סימן י"ח הובא בילקוט יהושע ה' וז"ל התחיל צועק כו' עתה באתי הרי שתי פעמים באתי להנחיל כו' ודחה אותי ולא רצה שאלך עמו ועתה באתי מיד ויפול יהושע עכ"ל. ומ"ש אלא הזהר כו' כי משה שהיה כחו גדול אמר אם אין פניך הולכים הועיל בדבריו שהשיב הש"י פני ילכו. אך אתה אם תדחה אותי ותאמר אם אין פניך וגו' אולי לא יענה לך כמו למשה ותשאר קרח מכאן ומכאן:

היה רבי נראה. עיין שמ"ר פ"ב ס"ה ושם סוף פל"ב. וזהו שר צבא ה' שה' הוא כאן ומחנה שכינה צריך חליצת מנעלים של נעליך עד קודש הוא על שכאן שורה השכינה:

ולמטה לא הייתי. לקיים שליחותי בארץ לא כו':

וידגו לרוב. שהיל"ל וירבו לרוב ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל וד"ק וידגו כדגים בקרב המים וירבו לרוב בקרב הארץ:

אין אתם מתיראים. כמ"ש ב"ב דף קי"ח. היינו מ"ש שם ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה' ויהושע השיב אם עם רב אתה וגו' שיהושע חשב שהם כמספר המפורש עליהם בתורה וע"פ זה נתן להם נחלה. והם הודיעולו שעם רב הם שנתרבו מאד ולא יספיק להם הנחלה. והשיב יהושע מאחר שנתברכת בעם רב יש לך להיות מכוסה מן העין כמפורש בגמרא הטמינו עצמכם ביערים וזה חסר במדרש. והשיבו ליהושע אשר עד כה ברכני ה' זה ברכה שברכני אבא וידגו לרוב ע"פ מדה י"ז ול"א. שתחלה אמרו ואני עם רב והשיב יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה להטמין עצמכם והשיבו אשר עד כה ברכני ואין חששא מע"ר כמו דגים שמכוסים במים רק ממיעוט נחלה ובגמרא חסר מה שדרש כאן עד כה ברכני הנ"ל ע"כ הדברים סתומים כאן ובגמרא ונלמדים זה מזה. ובאג"ב ס"פ פ"ב בשינוי וז"ל אמרו לו כבר התפלל עלינו יעקב אבינו שלא תשלוט בנו ע"ר שנאמר עלי עין עכ"ל ודרש אל תקרא עלי אלא עולי עין:

אינם נתפסים. ד"א הוא על מ"ש וידגו וכמ"ש ירמיה ט"ז ט"ז אשלח לדיגים רבים ודיגום. לצודם כמו שצדים דגים במים. שיפתח הרג מאפרים מ"ב אלף באופן שצדים דגים בחכה בגרונם אחד אחד שלא יכול לומר שבולת. שפי' שבולת הנהר כמ"ש אל תשטפני שבולת מים. וכמש"ל פנ"ו סי"א אגינו שבולת נהר:

כך הם ישראל. כי ברכת יוסף היא ברכת כל ישראל כמש"ל פע"א ס"ב שארית יוסף. ועוד שכללם כולם בברכותיו כמש"ל פצ"ט ס"ד:

ס' רבוא תינוקות. כמ"ש שמ"ר פ"א ס"ס י"ג כשהחזיר עמרם את אשתו החזירו כולם נשותיהם. ונתעברו כולן והושלכו כולן ליאור כמו משה:

הוא שמשה. עי' סוטה י"ב ב' שמ"ר שם סכ"ד וש"נ והובא אגב דרשת ר' זכאי שהיא העקרית כאן. ודורש מ"ש אנכי בקרבו שהיל"ל אנכי עליהם או אצלם. ודורש שמרמז על שהוא גרם שיהיו יחד בקרב אמם ובקרב המים. ומ"ש רגלי פי' בשבילי כמ"ש ויברך ה' אותך לרגלי עיין רש"י בגמרא שם. וזהו צא אתה וכל העם אשר ברגליך שעלו לרגליך ור' זכאי מפיק לה מפסוק וידגו (כדגים במים וירבו) לרוב בקרב הארץ כדלעיל אלא שדורש עוד ע"פ הקש:

מה בקרב הארץ לא מתו. רומז למ"ש שמ"ר שם ס"ס י"ב כשחרש על גביהם וזהו בקרב הארץ:

ששמו כשם דג. ד"א וידגו לרוב שמרמז שמהדג יבא מי שיהיה רב על אותם שירבו בקרב הארץ וע"כ לרב חסר וכמ"ש רב לך אל תוסף ודרשו שיש לך רב זה יהושע עי' סוטה י"ג ב'. ומה שהביא פסוק נון בנו וגו' ובתורה כתוב יהושע בן נון י"ל על שבתורה מנוקד בן בחיר"ק שיתכן שכן הוא שמו של יהושע אך בד"ה מפורש נון בנו וגו'. ומהרי"ב אמר כי אולי נון בחול"ם הוא בלשון תרגום דג (ומניקוד התרגומים אין ראיה) וכן כתיב בדה"י נון בחול"ם וכמו שיש ואחריתו יהיה מנון בתוס' מ"ם המשקל על שר ואדון וע"מ מקום משא"כ בתורה נון בשור"ק ע"כ: