פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צג:ו

ר"י ור"נ. כאן חסר ורבנן וכ"ה לעיל פמ"ט רס"ח וכדמפרש והולך:

למלחמה. לקמן פר' זו ס"ז:

ויגשו בני יהודה. לבקש מיהושע על נחלתם. וכאן כמ"ש בסוף הסי' מילין רכיכין:

לתפלה. לה' וכמו הראיה מאליהו ואולי הכוונה בקשה מיוסף כמ"ש ועתה ישב נא עבדך:

ר"א אמר פשט להון. עיין מ"כ גירסת הילקוט וכ"ה לעיל פמ"ט ר"א פשט לון ופי' דר"א סובר כדעת כולם:

בי ולא ביה. עי' שמ"ר פ"ג סי"ד וכמ"ש בי נשבעתי:

בייה את מעביר. צעקה על דין קשה לעיל פצ"ב ס"ס א' ע"פ מדת ממעל בל"י:

הורידוהו אלי. ואשימה עיני עליו ועמ"כ ולא די שהעלמת עיניך מלהיטיב לו עוד אתה רוצה להרע לו הרי נסמו עיני לבך:

בנמוסיות שלנו. שמ"ש ידבר נא עבדך דבר שתיבת דבר מיותר לדרשה על דבר תורה כמ"ש שמ"ר פל"ח ס"ג וס"ד וזה הדבר ע"ש ופי' דבר תורה השייך לענין מכירת עבד בעבור גניבה ודעת חז"ל שהאבות והשבטים ידעו כל התורה וכמש"ל פצ"ד ס"ג עגלה ערופה וכמ"ש אצל אברהם וישמור מצותי חקותי ותורותי ודרשו אפילו ע"ח וערובי תבשילין:

דברי באזנך. דייק דבר באזני אדוני והיל"ל לפני אדוני תנחומא:

זקנתו של זה. רמוז במ"ש דבר כמ"ש על דבר שרי וגו':

עם אשר תמצא. לעיל פע"ד ס"ד ובריש ס"ט ובתיבת דבר שהוא מיותר כולל דברים שכשיחשוב בהם לא יחר אפו בעבדו:

על חיבת עין. בנימין שנקרא ידיד ה' ישכון לבטח עליו וזהו אכסניא של הקב"ה שבהמ"ק יבנה בחלקו ומ"ש עין כמ"ש והיה עיני ולבי שם כל הימים:

דבר אני מוציא ומכניס דבר. דורש ידבר מלשון ידבר אלימו באפו. ותיבת נא על מצרים כמ"ש במ"כ וכמש"ל ריש פ"א. ופי' ידבר שיכניס דבר בעיר נא ע"י עבדך דבר שיוציא דבר מעצמו ודבר אינו לשון דיבור אלא לשון חפץ בדברי חז"ל על שער שיוצא מלבו ועששיות של ברזל מפיו. ועי' שמ"ר ס"פ ו'. ועי' כל זה בספר הישר:

מה פרעה. לעיל פצ"א ס"ה:

כך אבא. כי כמוך וגו' משמע כן אני עם אבי שהיל"ל כי אתה כפרעה ודו"ק:

ממך אני מתחיל. תחלה כמוך ואח"כ כפרעה: