פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צג:ה

חורש זה יהודה. עי' מ"כ וכוונת דרשה זו מבואר לקמן פצ"ה סס"א:

מאלמים אלומים. ואלומים עושים מיד אחר הקצירה. וכמ"ש הזורעים בדמעה ברנה יקצרו וגו' עד נושא אלומותיו:

דורך ענבים. ואע"פ דשם הדריכה של קשת וכאן של ענבים שם דריכה אחת לגז"ש:

בחבלי אדם אמשכם. לעיל ר"פ פ"ו ותבין כאן:

והטיפו ההרים. וכמש"ל ר"פ צ"ט הרים גבנונים על השבטים וצ"ע שהרי לא אמרו כלום אלא מיראתם מהם חשבו כמו כן בלבם. ויתכן שפירש שאמרו זה לזה: