פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צא:ז

ויכר יוסף. שזה מיותר שכבר כתוב ויכר יוסף וגו' אא"ע להכרת פנים ת"ע להכרת רחמים וכמ"ש רות מצאתי חן בעיניך להכירני:

אנן ואת. שתיבת כולנו מיותר שדי במ"ש בני איש אחד וכן בפסוק י"ג שנים עשר וגו':

ואן הוא. פי' הרי אין כאן אלא י' והיכן עוד שנים והשיבו שאחד אצל אבינו ושאלם על עוד אחד והשיבו באיננו שמכרוהו וחולק על מ"ש בסימן הקודם שאמרו מת וצ"ע שהרי מפורש בריש ויגש והאחד מת ולפי דברי המדרש הם בכ"מ. ויתכן שכאן שאמרו איננו כי חשבו שנמכר למצרים ועדיין ימצאו אותו כאן וכשראו שלא מצאוהו אמרו מת. והמדרש הרבה דברים לפרש מ"ש והאחד איננו באופן שיתכן שישיב להם מרגלים אתם וזה ע"פ מדה ט':

בצרה שלשה ימים. לעיל ריש פנ"ו וש"נ:

ליוסף ליונה וכו'. פירוש מה שעשה יוסף לאחיו. ליונה עי' מ"כ. לדוד היינו בצקלג שכתוב בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי שהיו הנשים והטף בצרה שלשה ימים. גם יתכן שנודע לדוד ביום שבא וב' ימים במלחמה כמ"ש מהנשף עד הערב למחרתם הרי שלשה ימים. והראשון נראה עיקר:

של שבטים. עי' מ"כ לעתיד כשיתאחדו יהודה עם י' השבטים. ע"ל פ' צ"ג סימן ה' ובריש פר' צ"ה: