פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נו:יא

מה צורך לשבועה זו. שלפי פשוטו שהשבועה הוא על מ"ש כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך והלא כבר נתבשר בברית בין הבתרים וברית היינו שבועה וכן במילה. ע"כ דרש שהשבועה על הנסיון. ומרומז במ"ש בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה פי' הנסיון הזה ראוי אתה לכל הברכות ואיני מנסה אותך עוד מעתה. ומ"ש ואת יצחק בני. כי מהתשובה אנו יודעים השאלה ממ"ש ולא חשכת את בנך וכן ברך אברכך לאב ולבן כמ"ש לקמן בס"ס זה:

אגינו שבולת נהר. פי' שפת נהר מלשון אוגני כלים פי' שהמתין בשיבולת נהר לקפוץ בו וע"י כחו הקפיץ עמו גם את בנו. והנה העולם ומקריו עם היצה"ר דומים כמו שיבולת מים לפני האדם שמעכבים אותו לבוא לתכליתו רק מי שיש בו כח גדול כאברהם שקפץ עליו ונפטר ממנו אחר נסיון עשירי יצחק היה אצלו הנסיון הראשון וע"י הכנת וכח אברהם קפץ גם הוא עמו:

בן ראשון וגרשה. ובנמשל שענין הנסיון שהשי"ת עוזב את האדם לרצונו ובחירתו ואינו עוזר לו ודומה לענין הגירושין ועי' לקמן פר' ס"א סי' כ' אם יכרת. ומש"ש:

אבד את הכל. ולכן בשאר נסיונות לא נסה את אברהם רק בעשירי שהכל תלוי בזה:

כי ברך אברכך והרבה ארבה ודורש מדה יו"ד. ועי' במ"ר פר' ב' סימן ב':

זו תרמוד. שהיה לו לומר את שערי אויביו או שער אויבו ע"כ דרש על תרמוד שהיה שער לעיר אחת ושני אויבים במקדש ראשון ושני. ועי' ירושלמי תענית פ"ד ה"ה. ואולי הוא תדמור הנזכר במלכים א' ט'. ובד"ה ב' ח'. אך נמצא בדברי חז"ל שם אומה שנקראת תרמוד כמ"ש שבת דף כ"א ב' רגלא דתרמודאי ושם דף ל"א עיניהם של תרמודיים הרי שנקראים תרמוד ולא תדמור. (ומ"מ אחת הם ע"ש בס' מנחת שי וע"ד תמנת חרס תמנת סרח וכי"ב):

נ"א קשטים. כ"ה גם בירושלמי שם והוא ג"כ מלשון ירית חצים ע' ערוך ערך קשט ב' ובמ"ע שם ראיות לזה: