פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נו:י

ר' יוחנן אמר. ירושלמי תענית פ"ב ה"ד. ויק"ר פר' כ"ט סימן ט'. פסיקתא פ"מ סימן ו'. תנחומא כאן מדרש תהלים ע"ו. ובתנחומא הוא על פסוק בי נשבעתי. וז"ל אתה נשבעת ואני נשבעתי וכו' ע"ש עד חזור לאחוריך מיד וישא אברהם את עיניו וגו' הרי שדורשים שפסוק י"ג מקומו אחר פסוק ט"ז וכ"מ בירושלמי שם שתחלה דורש פסוק י"ז ויקרא אברהם וגו' ה' יראה ואמר שם מה כתיב בתריה וישא אברהם את עיניו וגו' והמעיין במקומות הנ"ל יראה שדברי ר"י שבריש סימן ט' מקומם כאן אחר דברי ר' יוחנן שר' יוחנן דורש על פסוק ה' יראה ור' יודן דורש על פסוק וירא והנה איל ובמדרש כסדר הפסוקים. ונ"ל טעם ההיפוך שהירושלמי דורש מ"ש אחר שהוא קשה לפי פשוטו שפירושו אחר מ"ש ה' יראה היה ענין מ"ש וישא אברהם שאז הראהו ענין האיל וקרניו וגם מ"ש בתנחומא חזור לאחוריך דורש ג"כ אחר:

נזכר להם כו'. בשובם אל ה' בכל לבם:

מלך שלם. במדרש תהלים יליף שהוא שם כמ"ש והוא כהן לאל עליון וכתיב וישכון באהלי שם ששוכן באהלו והיה משמשו. ועי' לעיל פר' מ"ג סי' ו' בא"א:

עד שהוא שלם. פי' בעת שהיה שמה שלם לבד קודם שקראה אברהם יראה ובמדרש תהלים מתחילת בריתו של עולם היה לשכינה סוכה כו' עד כדי שלא יחרב ביתי ומקדשי שנאמר ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון כיון שגרם החטא מה כתיב ויחמוס כגן שוכו שיחת מועדו שהיה מתוועד כו':

חרב ובנוי. עי' מ"כ וכ"ה בילקוט ובספרי פסוק ברך ה' חילו ולעיל ס"פ ב' ולקמן פר' ס"ט סימן ז':

בהר ה'. שמ"ר פ"ב סי' ב' מהר קדשו ע"ש: