פירוש מהרז״ו על בראשית רבה נב:ד

מפני ריח רע. שם רע של לוט. ושם טוב נקרא ריח טוב כמ"ש טוב שם משמן טוב. וכמ"ש שמן תורק שמך ושם רע נקרא ריח רע. כמ"ש נרדי נתן ריחו (ע"ש במדרש שה"ש) שהם שני דברים א' ריח רע של גפרית. והב' שהיו אומרים וכו':

שבע שמות. (מ"ש בזה הוא ברי"פ בשם יפ"ת):

אף הוא דרום. שנקרא דרום ע"ש ששם ההרים הרמים וכמ"ש בתרגום שם אתר טוריא ומ"מ קשה שהיל"ל לחשב הרים לשם בפ"ע וע' במ"ר פר' כ"ב סימן ח' א"ר אבא סרגוניא ולא ממדבר הרים כל הרים שבמקרא הרים חוץ מזה שהוא לשון התרוממות שאין אדם מתרומם וכו' ע"ש ואפשר שג"כ צ"ל כן שהשיב לו שאינו לשון דרום ואין לחשוב אותו. ומ"ש אמר להם חסר שם האומר ואם כוון למ"ש במ"ר שם א"כ הוא ר"א סרגוניא הנ"ל וצ"ע:

א"ר חייא. פסיקתא רבתי פר' ג' סי' ג' באריכות ובבאור:

הוי זהיר בגחלתן. אבות פרק ב' משנה יו"ד:

פרישתו פרישת עולם. שנתיירא ללכת אצל אברהם כמ"ש לעיל פר' נ' סי' י"א וכמ"ש בפסיקתא שם. וז"ל שם מה אמרו לו ההרה המלט בזכותו של אותו ההר הגדול נמלטת לך אצלו אמר להם איני יכול שכבר אמר לי להפרד לא אוכל להמלט ההרה ע"ש:

ע"כ שלא בטובתה. עיין מ"כ וסיים רש"י לפי שכבר לוקחה לבית פרעה עי"כ אך צ"ע שהרי מפורש ואומר לה זה חסדך וגו' אל כל המקום וגו' אמרי לי אחי הוא. הרי זה כלל על כל המקומות כמו במצרים וכ"כ והיא גם היא אמרה אחי הוא. אך בילקוט כאן הגי' וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה אפשר שהולכת ברצונה אלא בעל כרחה שלא בטובתה וגי' זו עיקר וכ"מ ביפ"ת [א"ה היפ"ת אחר שהביא את דברי הילקוט כתב בזה"ל ואם אמת הי' לשון זה במדרש הייתי אומר דמדרש דילן נמי אויקח את שרה קאי אלא שודאי שיבוש הוא דמאי ק' לי' כי מנא לי' שהי' ברצונה דקא מתמה אפשר מה שלא הוקשה לגבי פרעה ואי משום דהתם כתיב ותוקח דמשמע בע"כ והכי שני וכתיב ויקח א"כ מאי משני על כרחה אלא ודאי שיבוש הוא שעלה על לב איזה תלמיד לפרש כך ונכתב בספר ודברי רש"י ז"ל דלעיל יוכיחו עכ"ל ותימה על מהרז"ו דכתב בשם היפ"ת כי גירסת הילקוט עיקר] ולפי שאצל פרעה כתיב ותוקח האשה משמע בע"כ וכאן כתוב ויקח ויש לטעות שהי' שלא בע"כ ע"כ הוצרכו חז"ל לפרש שג"כ כאן בע"כ. ומ"ש ותוקח וכן ויקח סי' חז"ל לקיחת דברים כמ"ש לעיל פ' מ' סי' ה' ע' מש"ש אלא דשם שכתוב ותוקח היינו ע"י שרים לא ששלח ללקחה וכאן כתיב וישלח ויקח: