פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מב:א

מעשה בר' אליעזר. פרקי ר"א פרק א' אבות דר"נ פרק ו' בא"א ובילקוט כאן כמו במדרש כאן:

והוא חורש בהר. שבהר יקשה יותר לחרוש ור"א לחוזק כחו חרש בהר ועי' בריש פר"א שם:

לטובתי נשברה רגל פרתי. וכן הלשון בויק"ר פר' ה' ריש סימן ב' אצל אבא יודן ושם הכוונה על שמצא אוצר רב ע"י נפילת הפרה. וכאן הכוונה על שהיה בדעתו לעזוב מלאכתו ובית אביו לילך ללמוד תורה וכשנשברה רגל פרתו ולא היה לו במה לחרוש עוד אמר הרי הגיע העת לילך וזהו טובתו שזהו רצונו. ורגיל בדברי חז"ל למשל על רעה שהיא לטובה:

קוזזות אדמה. עי' ערוך ערך קזז והוא עפר אדום. ועי' שבת דף קי"ג שאסור לאכול אדמה מפני שהוא מלקה:

כשם שהבאיש. ע"פ מדת מנגד. והוקשה לו לשון פתרחו. ודורש ע"פ מדה י"ז על מלחמת אמרפל הראשונה שנזכרה בתורה שהיתה בעולם וזהו לשון פתחו וכן מצאתי בילקוט תהלים ל"ז וז"ל עד עכשיו לא היה מלחמה בעולם ועמדו ופתחו שנאמר עשו מלחמה פי' שהם עשו ותקנו ענין המלחמה:

זה אברהם. כדלקמן סימן ג' שעיקר כוונתו היה על אברהם: