פירוש מהרז״ו על בראשית רבה מא:ט

מה עפר הארץ. לקמן פר' ס"ט סימן ה' ועי' ילקוט שם ובמ"ר פר' ב' סימן י"ב. שאם כפשוטו לענין הריבוי לבד היל"ל והרביתי את זרעך ע"כ דורש על שישים אותם כעפר כמשמעותו:

מבלים כל כלי מתכות. שהמתכות שניתן בעפר מעלה חלודה והוא מתעכל ומתקלקל:

דמלחלחין. והמ"כ כתב ס"א מחלחלים והענינים קרובים כי כשהמטר יורד על התלמים מלחלחו ומתמוגג ממקומו ומ"ש משקשקין מענין כיבוס ומירוק:

ומעבירים רדיה. הם כלי מחרישה וזהו פירוש של כעפר הארץ שעשוי דייש:

תני הלך בשדה. ב"ב דף ק' ירושלמי קדושין פרק א' הלכה ה'. ועי' מ"כ: