פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לג:ו

ולא מצאה היונה. ותשב אליו. ויתכן שבא לרמז על כנסת ישראל שנמשלה ליונה ודכוותה באיכה ג"כ על כ"י וכמ"ש בצר לך ושבת עד ה' אלהיך. וכן בכמה מקומות. ועל כן לטובה הוא מייסר אותה ביסורים ועוני שתשוב אליו:

ג' שבועות ימים. ג' פעמים כתיב ששלח את היונה וב' פעמים כתיב ויחל עוד שבעת ימים. ומזה אנו לומדים שגם הראשונים היו ז' ימים והמדרש בא ללמדנו שלא נדרוש הריבוים מזה שכתב שתי פעמים וייחל עוד שבעת ימים אחרים שיתרבו הרבה שבועות וכאן לא יתכן שיסתור מ"ש מפורש שבראשון באחד לחודש חרבו המים וכמ"ש החשבון במדרש בסימן הסמוך והובא ברש"י בחומש:

אלו שבקת. כי אחר המבול שב לרחם להביא הטובה בברכה שהרי מצאה היונה עלה זית שלא נטע אדם אלא ברצות ה' בברכת הארץ. ועל זה התאונן נח שבזה שלקחה העלה קטנה מאילן ומנעה טובה מברכת הש"י ועל זה מורה תיבת טרף שהיל"ל מזון. ועל כן אמר טרף לדרוש קטל. ע' כל זה ויק"ר פר' ל"א סימן י"א ובשי"ר פסוק הנך יפה א' והנך יפה ב'. ובג' מקומות הנ"ל הגירסא אמר ר' ברכיה אלולי קטלתיה אילן רב הוה מתעבדא:

דלא טפת. לעיל פר' ל"ב סי' י' וש"נ:

מהיכן הביאה. דעתיה שקודם שחרבה אדמה לא גדל אילן כי מים אלו לא הצמיחו כמ"ש בסוף הפרשה:

אילו מג"ע. שמאחר שבהכרח שמג"ע לקחה וא"כ יקשה למה דווקא הזית וחולק על מ"ש לעיל אלו קטלתיה וסובר כמאן דאמר שגם בארץ ישראל היה המבול וכמ"ש לעיל פר' ל"ב סימן יו"ד ובשם פר"א:

אמרה לו. פירש רש"י בחומש מדכתיב בפיה היינו שאמרה לו:

הדא מסייע כמ"ש לעיל סימן זה וע"כ כתב אחרים ללמד שגם ראשונים היו ז' ימים: