פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לג:ה

ויפתח נח. את חלון התיבה אשר עשה. וכמ"ש לעיל פר' ל"א סימן י"א ולא מצינו שצווהו הקב"ה לעשות חלון אלא צוהר. אלא שמ"ש צוהר פירושו חלון שממנו בא האור והזוהר:

שלח חושך ויחשיך. אצל מכות אחרות הזכיר בפירוש שהיו על מצרים רק אצל חשך אמר סתם שלח חושך ויחשיך וגם אמר בל' שליחות. ע"כ דורש גז"ש מתיבת שלח על העורב שהוא שחור וחושך וכתוב בו וישלח את העורב:

ויצא יצא. שהיל"ל יצא ובא וכמ"ש אין יוצא ואין בא או הלך ושוב כמ"ש אצל דוד שמואל א' י"ז ט"ו ודוד הולך ושב. ע"כ דורש ושוב כמו והשב ע"ד שכתוב ושב ה' אלהיך שפי' והשיב:

לא לאכילה ולא לקרבן. שגם מהטמאים הרבה מהם היו ראוים לאכילה. אך העורב אינו ראוי ועי' ביד"מ. ובשליחות נח היה סכנה לעורב שמא יפרח מרחוק ולא יוכל לשוב ויטבע במים. ונח כוון לזה שאין לחוש אם יטבע. ועל כן כתב וישלח את העורב ולא כתב למה. אך אצל היונה כתוב לראות הקלו המים שחשב נח לתקן ע"י היונה:

קבלו שעתיד העולה. דרש ע"פ מדה ט' שאמר לו הקב"ה שיחזור ויקבלנו. שזהו שכתוב עד יבושת מים ואצל אליהו כתיב והעורבים מביאים לו וכו' ויבש הנחל. ואז היה צורך גדול בעורבים. שילמוד מהם אליהו. שהרי אפילו העורבים שהם אכזרים מביאים לך לאכול אף כי אתה שצריך אתה לרחם על ישראל וליתן להם מים שהיה תלוי בו כמ"ש כ"א ע"פ דברי:

ר"י ור"נ. ע' חולין דף ה' פלוגתא דאמוראי בזה:

בגנזק של מדי. על שהוא סמוך אצל הרי אררט על כן זכר שם המדינה:

הם שכחו רחמי. עי' לעיל ריש סימן ג' בדברי ר"י דסכנין ובהם כתוב לאור יקום רוצח וכו' ובלילה יהי כגנב וכן כל ענין הפרשה וע"פ מדת מנגד ישכחהו רחם:

שמיתקה רימה מהם. מנבלתם אחר המבול ואפי' אותם שנמוחו היה בשרם ודמם מובלל בעפר הארץ והיה לרימה. ובפר"א פרק כ"ג איתא וז"ל ושלח נח את העורב ומצא נבלת אדם על ראשי ההרים ולא השיב תשובה:

ואינו מעלה חלופין. תיבת ואינו הוא טעות שהאילן שנשבר יכול להוציא ענפים וכמו שמסיים בהדיא זה דור הפלגה. כי דור המבול ננערו מתיהם לבבל ושנער ועשו חילופין דור הפלגה שהיו בארץ שנער וכן הוא הגי' בילקוט איוב כ"ד שנשבר והוא מעלה חילופין: