פירוש מהרז״ו על בראשית רבה לג:ב

ד"א הה"ד. פי' ד"א ויזכור אלהים את נח:

זה העולם. שבימי הרשעים נעשה העולם קטן ושפל והאנשים הרבים נעשו מעטים קטנים ושפלים:

מסכן וחכם זה נח. שהיה בזוי כמו מסכן כמ"ש לעיל פר' ל' סימן ז' לפיד בוז. ומ"ש וחכם כמ"ש לעיל פר' כ"ט סוף סימן ד' ופרשה למ"ד סימן ז' ולוקח נפשות חכם ונח בחכמתו וצדקתו מלט את העולם שממנו נבנה העולם:

עקמן וכמנן. עקמן פי' שהעקים עליהם את העולם ושינה עליהם סידרי בראשית. כמ"ש לעיל פר' ל"ב סוף סימן ז' ומ"ש וכמנן פירושו בלשון ארמית צדיה ואריבה ואשר לא צדה תרגם אונקלוס ודלא כמן ליה והוא כנוי על פעולת הפורענות והכנתה. כמ"ש דוב אורב הוא לי ארי במסתרים:

בחכמתו ויעל עולות. כמ"ש לקמן פ' ל"ד סי' ט' ויבן נח נתבונן מפני מה ריבה בטהורים ועל ידי כן הקריב קרבנות והיה לריח ניחוח והבטיח לו שלא יביא עוד מבול לעולם:

ואדם לא זכר. שכולם ביזו אותו ולא החשיבוהו כנ"ל:

מנהרים. ובקה"ר פסוק זה הגירסא אתון לא אדכרתוני ע"ש באריכות מה שביזו אותו: