פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כג:ו

אדם שת אנוש ושתק. פירושו שג' אלו פירש תולדותיהם בפרטות ואיך נקראו שמותם. ומכאן ואילך הפסיק מלספר בפרטות והתחיל לספר בכללות בפרשת זה ספר תולדות ולא סיפר עוד מעשה קינן מהללאל ירד וכן כל העשר דורות. ותירץ שעד כאן נבראו בצלם ובדמות שמפורש אצל אדם ואצל שת. ואצל אנוש כתוב ולשת יולד גם הוא לרבות שהוליד את אנוש ג"כ בצלם ובדמות. ואח"כ אז הוחל לקרא בשם ה' ונעשו חולין ולא יכלו עוד להוליד בצלם ובדמות:

קינטורין. פי' מלשון דברי היפוכים והתנגדות כך צורותם נבראו מהופכים ומתנגדים לצורות אדם שנעשו כקופים:

ההרים נעשו טרשים. פי' חרשים שלא שמעו לאדם העובד אותם ע' פר"א פרק א' שהארכתי בפירוש תיבה זו בראיות. ובילקוט סוף בראשית הגיר' נעשו הרים וטרשין פי' שמאדמה שוה וחלקה וטובה נעשו הרים וטרשים שאינם ראוים לזרע:

המת מרחיש. כי אותם שנבראו בצלם ובדמות גם הגוף היה מעשה פלא שאינו דומה לשאר ברואים והיה להם קיום גם בקבר ולא נתבלו וכמ"ש אצל דוד אף בשרי ישכון לבטח וכמו שמצינו אצל כמה צדיקים ששמרו צלמם ולא חטאו:

מה בין דגחין. פי' שהשפילו כבוד נשמתם שהיו מדמים כבוד צלמם לכל ברואי תבל דוממים וצומחים. ועל כן נעשו חולין למזיקין שהיו אומרים שאין הפרש לגוף האדם מגוף האבן והעץ. ועיקר השינויים האלו מקורם קללת האדם וחטאו. אך להיות אדם עצמו יציר כפו מעשה יוצר בצלמו ודמותו וגם שת ואנוש שנבראו בצלם ודמות לא חלה עליהם הקללה בשלימות. אך בני אנוש נתקלקלו לגמרי וחלה עליהם הקללה בשלימות: