פירוש מהרז״ו על בראשית רבה כב:ז

על מה היו מדיינין. שמ"ר פר' ל"א סימן י"ז תנחומא משפטים ועי' ב"ב דף ז' האחין שחלקו אין להם זה על זה והדרשה ע"פ מדה ט' שכתוב ויאמר קין אל הבל אחיו ולא פירש מה אמר לו. אך ממה שכתוב בסיפא דקרא ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו אנו לומדים מדבר הלמד מענינו שמ"ש ויאמר קין אל הבל אחיו שאמר לו דברי קטטות ומריבות על עסקי השדה שנטל קין בחלקו וכמפורש ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' הרי שנטל חלקו האדמה והבל הביא מבכורות צאנו הרי שחלקו היה המטלטלין. ובלשון התנחומא ויהי בהיותם בשדה על עסקי שדה נהרג הבל. וקין עשה בעקבה שנתן להבל המטלטלין ולקח לעצמו השדה שיוכל לומר לו שלא יהנה משדה שלו לבא עליו בעלילה להרגו על שהולך על חלקו. וכאן הגירסא אחד נטל ואחד נטל ואינו מבואר יפה אך בשמ"ר שם הגירסא מבוררת אמר לו קין טול אתה את המטלטלין ואני את הקרקעות נטל קין את הקרקעות שחשב להוציאו מן העולם פי' שלכך כוון מתחלה להתעולל עליו. וכמו שכתבתי. ויתכן שדורש בהיותם מלשון חז"ל הוויות דאביי ורבא. הוו בה במערבא. שפירושו דברי ויכוחים ודברי ניצוח. וכן כאן בהיותם על דברי מריבות על עסקי שדה:

ציון שדה תחרש. פי' כשחלקו ביניהם והגיעו למקום ביהמ"ק שהוא המעולה מכל המקומות של העולם נפל מריבה ביניהם שאין דבר שוה לו שיטול השני כנגדו שציון קודם בנינה ובחורבנה נקראת שדה ומוכנת שתבנה:

על חוה הראשונה. כמ"ש לעיל פר' י"ז סימן ז' ופר' י"ח סימן ד':

תאומה יתירה. ודורש ויהי בהיותם בשדה שאין שדה אלא אשה. וכמ"ש פר"א פרק כ"א וז"ל נכנס קנאה בלבו של קין על שנרצית מנחתו של הבל ולא עוד אלא שהיתה אשתו תאומתו יפה בנשים ואין שדה אלא אשה שנאמר כי האדם עץ השדה וע"ש עוד בריש הפרק שם. שהאשה נמשלה לשדה ולגן בענין הזריעה. וכן דורש יהודה בר אמי מתיבת שדה אלא שסובר שמאחר שיש לימוד שהיתה חוה אחרת שלא לקחה אדם כמבואר במקומות שציינתי והיתה מעשה ידי היוצר מעצמו ואינו מפורש מה נעשה בה א"כ הלימוד מתיבת שדה שהיו מדיינים על אשה. בוודאי הכוונה על חוה הראשונה. קין אמר שהוא הבכור והבל על שבו בחר ה' ושעה למנחתו כי התאומה שנולדה עם הבל הדעת נוטה שהיא שייכת להבל: