פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יט:יב

אדברה ולא איראנו. שלפי הפשט יקשה איך אמר שידבר ולא ירא כי לא כן וכו' איזה נתינת טעם הוא ע"כ דורש טוב טעם שאדם הראשון אמר ואירא כי עירום אנכי ואחבא. ואח"כ האשה אשר נתתה עמדי ואם לא שמע לקול אשתו לא היה צריך להתירא. וע"ז אמר איוב אני איני צריך להתירא. למה שלא שמעתי לעצת אשתי ואח"כ מצאתי הדבר מפורש באגדת בראשית פרק י"א וז"ל אמרו לו חביריו לאיוב וכו'. אמרת אדברה ולא איראנו. אדה"ר יציר כפיו כיון ששמע קולו לא יכול לעמוד בו וכו' אמר להם מפני ששמע לאשתו נעשה לו כך. התחיל אומר האשה אשר נתתה עמדי. אבל אני כשרצתה אשתי לאמר ברך אלהים ומות. אמרתי לה כדבר אחת הנבלות תדברי לכך אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי איני כאדם וכו' וזהו בגז"ש בתיבת עמדי:

דינה אשתו של איוב. לקמן פר' נ"ז סימן ד' וש"נ:

כדבר אחת הנבלות. כמ"ש אצל דינה כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב והוא גז"ש:

את הטוב נקבל. וס"ד ואת הרע לא נקבל. וע"ז אמר אקבל אין כתיב כאן שהרי הרעה לא קיבל אלא הוא. והיל"ל אקבל ע"כ דרש נוטריקון נקבל נאה לקבל. את הטוב נאה לקבל ואת הרע לא נאה לקבל בתמיה וכל זה הענין דרך אגב שזכר הפסוק:

ואכלתי איכ"כ. עי' מ"כ. ויתכן שכוונת המדרש לדרוש תיבת ואכל כפי הקרי כאלו כתיב בוי"ו מלשון יכולת ונצחון כמ"ש היכול אוכל. לא אוכל דבר. וכן לאיתיאל ואוכל כפי המדרש אתי אל ואוכל. ואדם אמר אכלתי והריני חי יכולתי ונצחתי הרי שהעיז פניו לומר בפני השכינה ואוכל וזהו הגידוף:

ויקו לעשות ענבים. וכל הענין נדרש באדה"ר עיין לקמן פר' כ"א בסוף סימן ח':

השיאני. שאם אמר גרני לבד לא היה כולל אלא אותו הלשון וכן כל אחד אך השיאני כולל כל ג' לשונות אלו:

לא תשה ברעך. מלשון הלואה וחיוב. ואצל חזקיהו אל ישיא אתכם אל יטעה אתכם. והנחש פעל כל שלשה דברים אלו עם האדם גירה אותו כמו שמגרים חיה על האדם להזיקו כך גירה את האדם להזיק העולם וכל הדורות. וחייב אותו אשר לא יוכל לשלם לעולם מה שהפסיד והזיק. והטעה אותו שנפל בטעות ודמיון כוזב לעולם: