פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יט:יא

ד' הן שהקיש. במ"ר פר' כ' סימן ו' ושם הגירסא ג' בני אדם ולא חשב אדם. דשם סובר שאינו דרך שאלה אלא תמיה וקינה כמ"ש בסימן הקודם וכאן כפי פשוטו. ועיין ילקוט כאן וילקוט מלכים כ' וסכלות אדם בזה שהיל"ל חטאתי והוא התנצל כאלו אינו חייב בדבר שאינו ממנו ועוד כפה טובה שאמר שאין באשה רק רעה ולא טובה:

ויאמר ה'. עיין לקמן פר' כ"ב סימן ט' באריכות:

לצפור שהיתה. בא לחדש במשל זה שמ"ש ה' אלהים אתה ידעת פירושו על פי מדה ט' אתה ידעת שהרי בך הדבר תלוי לעשות ולהחיות. שהרי שאלו על המעשה התחיינה והשיב לו על הידיעה ע"כ דרש שגם התשובה היתה על המעשה. שעל שהמעשה תלוי בו א"כ הוא יודע: