פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יא:ט

בב' רקיע וגיהנם ומלאכים. רקיע מפורש בתורה. גיהנם כמ"ש לעיל פר' ד' ריש סימן ו' וש"נ. ומלאכים כמ"ש לעיל פר' א' סימן ג' וש"נ. לדעת ר' יוחנן:

אילנות ודשאים וג"ע. לקמן פר' י"ב סימן ה' ופר' ט"ו סימן ג'. ופר' כ"א סימן ט' שג"ע נברא ביום ג' שאז נבראו דשאים ואילנות. וכן ג"ע שהוא דשאים ואילנות. ובמאמר תוצא הארץ דשא עשב וגו' ועץ עושה פרי נכלל בו גם ג"ע. ומ"ש ביום ששי ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם. עפ"י מדה ל"ב. דורש שמקומו במעשה יום ג'. עיין מ"ש בזה לקמן ריש פר' י"ג באריכות. וכן הוא בהדיא בפר"א פרק ה':

עופות ודגים ולויתן. לעיל פר' ז' ריש סימן ד':

ורמשים. זה כולל בהמה וחיה שבמאמר אחד נבראו. אך אדם וחוה בב' מאמרים נבראו ור' פינחס סובר שמאחר שנבראו כל אחד בפרט נחשבו לברואים בפני עצמם:

ומריאים. עי' ערוך ערך מריא ב' ז"ל בב"ר וכו'. ומריאים פי' שדים. וכתב שם המ"ע בלשון יוני שדים. ועיין לעיל סוף פר' ז' ומש"ש:

א"ר בנייה. בא לפרש שדברי ר' פינחס מרומזים במ"ש לעשות שברא לעשות בז' אלא שבעבור קדושת שבת הקדים וברא אותו בו'. וכמו שנתן מן של שבת בששי: