פירוש מהרז״ו על בראשית רבה יא:ח

שאין לו בן זוג. כי ימות החול ששה והם ג' זוגות. לרמוז שהבריאה כולה אחוזים זה עם זה וצריכים זה לזה. ומצטרפים יחד. ומה שזה חסר זה משלים. ועיין לקמן פר' י"ב סימן ה' איך נתחברו ב' ימים והוציאו תולדות בג' וכו' ע"ש. אבל לא כן השבת שאין לו התחברות עם ימות החול כי קודש הוא. ונבדל הוא ממנו ואין בו מלאכת החול. וע"כ קדושת שבת מחובר עם הקדושה העליונה. וזהו הברכה:

כנסת ישראל. הם שומרים אותה ומברכים מקדש השבת ומקדשים ומבדילים:

זכרו הדבר. הוקשה לו שהיל"ל זכרו לקדש את יום השבת. ע"כ דרש שיש כאן עוד זכירה לבד הקידוש. והיינו מה שכבר הבטיח לה. גם מרומז בתיבת לקדשו מלשון קדושין שמקדשין בן זוג. כמ"ש בהדיא במ"ר פר' י"ב סוף סימן ד' וש"נ וכן כאן. ולרמז שישראל ע"י נשמה יתירה שנתן להם בשבת מתיחדים בקדושת שבת. שהיא קדושה עליונה אצולה ממרומים מקדושתו ית"ש ע"ש: