פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ק:ח

שאשב למעלה מהם. ולמטה מהם גם כן לא יתכן על כבוד ממשלתו וכ"כ היפ"ת. ואף שנתנה בכורת ראובן ליוסף זה לא היה אלא לבנים ולנחלה כדלעיל צ"ח ס"ד:

הלך והציץ. כשקבר ליעקב בחברון קרוב לשכם הציץ לבור. כמ"ש בתנחומא כאן וז"ל ראו שהלך יוסף לברך על אותו בור שהשליכוהו אחיו לתוכו וברך עליו כמו שחייב אדם לברך על מקום שנעשה לו נס ברוך שעשה לי נס וגם כאן ר' תנחומא:

תני רשב"ג. ירושלמי פאה פ"א ויק"ר פ"ט ס"ו ד"ר פ"ה סט"ו ע"ש פירושו:

לא מצינו שצוה. ואף שאינו מפורש שצוה אבל יש רמז גדול שהרי אמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי הרי שתלה ברכות בני יוסף בראובן שלא היה לו חלק במכירתו ובשמעון החייב במכירתו ואם יגע בשמעון יגע בברכות בניו. ועל פי מדה י"ב שנמצא למד ק"ו על אחרים ואף כי על ראובן ויהודה:

כך אחי חושדין אותי. ממ"ש ויבך יוסף בדברם אליו וענין הבכיה כמ"ש יומא י"ח הוא פורש ובוכה על שחשדוהו כו' (וכ"כ היפ"ת) שאין חושדין אלא למי שעשה או חשב לעשות כמ"ש מ"ק דף י"ט:

חד בעית לעבדא. שמ"ש גם אחיו שהוא בכה והם נפלו ואין זה גם ע"כ דורש שכוונתו כמ"ש סוף מקץ שאמרו השבטים וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים וגו' וזהו גם אחיו וכמ"ש עוד שם גם אנחנו גם אשר נמצא וגו':