פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:ו

נואף אשה. מ"ש עוד הפעם נואף אשה וגו' מיותר והכוונה שתחלה מביא הפסוק דרך כלל ואח"כ מתחיל לדרוש בו:

לא יוכל לתקן. וס"ד וחסרון לא יוכל להמנות. קהלת רבה פסוק זה דף פ"ו חגיגה דף ט' ב':

על הערוה פנויה. בתו אמו ואחותו וכדומה.

לוה רשע ולא ישלם. משמע שבשעת הלואה הוא רשע שיש לו ואינו צריך ללות אלא שחומדם לעכבם לעצמו ושלא לשלם אם לזה כיון הפסוק הלא בעל כרחו ישלם ע"פ הממשלה ואם אין לו אינו רשע ע"כ דורש ע"פ מדה ט' לוה רשע דבר שלא יוכל לשלם. וזה כולל גם בענין ממון שלוה ברמי' ממון הרבה:

דיניסטיס. עי' שמ"ר פר' כ"ט סי' ט' וריש פר' ל"א: