פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ט:י
Perush Maharzu on Bamidbar Rabbah 9:10 · פירוש מהרז״ו על במדבר רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →בנפשות ובממון. נפש עצמה שהפקיד בעלה גופה אצלה שתשמור אותו והיא מוסרתו לאחרים גם מעמדת לו נפשות אחרים שאינם שלו וסבור שהוא שלו גם זנו ומפרנסו ומורישו בשקר ומפסדת ממונו:
ולעוה"ב. ראיה שדעת המדרש שהאשה הכשרה גם לעולם הבא תהיה עם בעלה שהיתה עמו בעוה"ז:
ע"י בהמה. שאם קינא לה שלא תסתר עם הבהמה אינה נאסרת ואינה משקה אותה וע' כל זה בספרי כאן:
דרך אברים. שאם קנא לה שלא תסתרי עם פלוני שישחוק עמה בהנאת אברים בלא שכיבה אינה נאסרת:
ידע בה בעלה. שנסתרה והעלים עיניו:
ונסתרה והיא נטמאה. דין ההשקאה הוא על הספק שאם תודה שנטמאה אינה שותה. ואיך אמר והיא נטמאה אלא מיד שנסתרה נקראת טמאה על הסתירה שגם הסתירה היא לכוונה רעה:
כמה שיעור סתירה. ספרי כאן סוטה דף ד' א':
ר"א בן פנחס. בגמ' שם הגי' ר"א בר ירמיה אומר כדי לקשור גרדי נימא חנן בן פנחס אומר כדי שתושיט ידה לתוך פיה ליטול קיסם פלימו אומר כדי שתושיט ידה לתוך סל ליטול ככר. ובירושלמי סוטה הגירסא כמו כאן:
עד ככר לחם. שהיל"ל עד שיעני או עד חסר לחם ע"כ דורש ששיעור הזנות כשיעור נטילת ככר לחם ממקומו המיוחד לו היינו הסל כי כל דברי רוה"ק באו ללמד תורה לבד פשטם:
בעצמו שיער. התנאים האלקים האלו דקדקו על כל מעשיהם כחוט השערה ומאחר שיתכן המעשה בזמן קצר כזה יש לחוש שנטמאה ג"כ באופן זה:
לאחר התרת הסינר. וידוע היה להם זמן התרת הסינר ג"כ בצמצום:
נתחמם. שנחמם גופו על ידי מלאכה או מהדרך בא לידי מקרה לילה וכמ"ש שבת דף קכ"ז שמא מטורח הדרך אירע קרי לרבי:
כל אשר יעשה. בפרשת עריות בסוף אחרי מות שבכללם הנדה ג"כ כמפורש בפסוק י"ט ואל אשר בנדת טומאתה לא תקרב הרי נדה בכלל כל העריות ויצאה מן הכלל בסדר קדושים ואיש אשר ישכב את אשה נדה דוה וגו' את מקורה הערה לידון בהערה לא על עצמו יצא לידון בהערה אלא על הכלל כולו יצא על פי מדה כ"ה (וצ"ע למה צריך להקש):
עד ועד. שהוא"ו בא להוסיף ולרבות אפילו שאינו כשר:
כהדה אתתא. בירושלמי סוטה פרק ד' הלכה ד':
ולא ערב לך. וא"כ נתרציתה ואינו באונס:
שמא אינו רע לך. שאינך רוצה שיתן לך דבר הנאה שאסרה תורה ועכ"ז הטבע עושה שלו ומתיקות הדבש אינו בטל וכן בנמשל שההנאה הוא בטבע ולא בהסכם הרצון וכל עיקר התורה על הבחירה והרצון ולא על הטבע וההנאה ודו"ק: