פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ז:ח

צרוע זה מוסגר. שהמוחלט חמור מן המוסגר בכמה דברים וכמ"ש בפרק קמא דמגילה ובמסכת נגעים וצ"ע שהיל"ל גם אצל זבות כן זב זה בעל שתי ראיות כל זב זה זב גמור ומ"ל שמאחר שסופו לרבות בתיבת וכל אפילו בעל ראיה אחת א"כ גם בתיבת כל מרבה בעל שתי ראיות:

מזכר עד נקבה. שהיל"ל זכר ונקבה ומ' של מזכר ותיבת עד מיותר לרבות כל אלו:

ריבה כאן שתי מחנות. פי' שריבה כאן עוד מחנה אחת מצורף לראשונה והם ביחד שתי מחנות וכן מרבה ג' מחנות שביחד הם ג' מחנות וזה ע"פ מדה יו"ד ג' תיבת מחנה על ג' מחנות ומ"ש עוד הפעם וישלחו אותו אל מחוץ למחנה אינו מן החשבון שאין לחשוב אלא מ"ש בציווי ולא מ"ש בקיום המעשה שאינו אלא סיפור דברים וכל הענין בספרי כאן בפרשה:

מפתח ירושלים. לענין שילוח טמאים ומחוץ לפתח ירושלים לא נקרא אפילו מחנה ישראל ואין צריך לשלח הטמאים משם:

בדד ישב וכו'. שאפילו חוץ למחנה צריך לישב בדד ולא עם טמאים אחרים על שטומאתו חמורה משאר טומאות על כן שלוחו חמור ורחוק מכולם:

יו"ד קדושות הן. מה שקדוש זה יותר מזה ועי' כל זה במסכת כלים פרק א' משנה ג' ומ"ש כאן א"י מקודש מעבר הירדן ליתא במשנה שם ועי' ברמב"ם הלכות בית הבחירה פ' ז':

ישראל מעורבין שמש. מדלא קאמר ישראל טהורים הרי שמדבר בישראל שטבלו והעריבו שמשם אך עדיין לא הביאו כפרתם ואמר שנכנסים לעזרת כהנים ותחילה אמר שאפילו לעזרת ישראל אין מחוסר כפורים נכנס לשם אך לשון המשנה שם עזרת ישראל מקודשת הימנה שאין מחוסרי כפורים נכנסים לשם וחייבים עליו חטאת עזרת כהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנס לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומים ופרועי ראש נכנסים לשם ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים ק"ק מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כה"ג בשעת עבודה ונמצא כאן י"א קדושות אלא שפי' יו"ד קדושות שזו למעלה מזו ואין הראשונה בכלל הקדושות וכן הוא ברמב"ם שם ועי' ברע"ב ובתוי"ט שם:

הוי מה מעלה. פי' מאחר שבכל דברים אלו שוים בין האולם ולמזבח עם ההיכל א"כ מה מעלה של היכל יותר מבין האולם ולמזבח:

והן הן הקלעים. פי' שבשעת הקמת המשכן היו לקלעים דין מחנה שכינה כמו במקדש משער נקנור ולפנים:

אשר אני שוכן. הקדושה משום שכינת השכינה ולא משום נגיעה ע"כ אסור הטמא להיות שם כלל שיגרמו לסלק השכינה:

אע"פ שהם טמאים. רק שלא יהיה במחנה אחת ודי בהפסק מחיצות:

השוכן אתם בתוך טומאותם. ויקרא ט"ז פסוק ט"ז ור"ד וכן יעשה לאוה"מ ומ"ש ולא יטמאו את מחניהם וגו' היינו מ"ש כאן וכנ"ל:

ולא תטמא. וס"ד אשר אני שוכן בתוכה במדבר ל"ה ל"ד: