פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ז:ז

ונוהג לדורות. של עולם אסורים הטמאים לכנס למחנה שכינה שאף לאחר החורבן אסורים לכנס להר הבית:

לשון זרוז. בריש ספרי ועי' ב"ר פר' מ"ט ריש סי' ד' ומש"ש:

שנאמר צו את ב"י. וישלחו ויש בהם חסרון כיס באוכלים ומשקין וכלי חרס שאין להם טהרה ואדם המשתלח מפסיד והוצאותיו מרובים:

כי אתם באים. וס"ד זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה וזהו שאמר תיחס לענין חלוק הארץ שציווי זה מיוחס ושייך לחילוק הארץ:

אלא אזהרה. לא תעשה כמ"ש ויצו ה' אלהים על האדם וגו' לא תאכלו ממנו וכן כאן אזהרה לאיש אשר יטמא ולא יתחטא את משכן ה' טימא כן הוא בפסיקתא זוטרתי: