פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ו:ג

נמשח שבעה. שבעה ימים בשמן המשחה כמ"ש אצל אהרן בסוף סדר צו עי' יומא דף ה' ומ"ש ונתרבה ז' היינו שלבש בגדים מרובים ז' ימים הם הח' בגדים שקלים פרק ז' הלכה ו':

שהיו שוערים. כמ"ש ד"ה א' ט' י"ח המה השוערים למחנות בני לוי:

בעבודת בני מררי. לא די שאסורים בעבודת בני קהת המקודשים מהם אלא אפילו בעבודת בני מררי הקלים מהם ג"כ אסורים:

שהיו מקימין. שבעת שבני מררי מקימין הקרשים והאדנים והבריחים היו בני גרשון פורשים היריעות וזהו לעבוד ולמשא לעבוד בעת הקמתו ולמשא בעת שנושאים:

מלמעלה כמשמעו. של תחש לבד למעלה ולמטה מהם מכסה עורות אילים מאדמים וזהו מכסהו על עורות אילים וכדעת ר"נ שהביא רש"י בסדר תרומה וכאן ריש פרשה נשא אך לדעת ר' יהודה היו שניהם מכסה אחת וזהו מכסהו ומכסה התחש שניהם ביחד מלמעלה:

תחש. שהיה בימי משה שבת דף כ"ח:

למדנו שטהור היה. שדומה לפרו של אדם הראשון שהיה טהור והיה בקרן אחד כמ"ש ותיטב לה' משור פר מקרן:

ועשית חצר. שמות כ"ז ט':

לשער החצר. מסך עשרים אמה שם כ"ז פסוק ט"ז:

שנאמר ועשית את מזבח העולה. מורכב משני פסוקים בשמות כ"ז א' כתוב ועשית את המזבח עצי שיטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו ושם ל"ח א' ויעש את מזבח העולה עצי שיטים וגו' כנ"ל וסובר ר"מ שפי' כמפורש ולא יותר:

גבהו שנים ברחבו. רחבו אמה וגבהו שני אמות וכן כאן רחבו חמשה אמות וגבהו עשר אמות:

נמצא נבוה מן הקלעים. שהקלעים חמש אמות והמזבח י' אמות נמצא הכל רואים הכהן העובד במזבח ואין זה נכון ותירץ בגמרא שם שגם הקלעים היו גבוהים. ולר' יוסי מ"ש שלש אמות היינו משפת סובב ולמעלה:

וקלעי ההצר סביב. לא נמצא פסוק כזה וכאן בריש נשא כתוב ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ובזבחים נ"ט ב' מביא פסוק זה וגם כאן כיון לפסוק זה אלא שקיצר הרי שהקלעים והמסך היו על המשכן ועל המזבח לכסותם מה משכן יו"ד אמות אף מזבח יו"ד אמות הרי שהמזבח והקלעים היו גבוהים י' אמות ומ"ש בקלעים בסוף תרומה וקומה חמש אמות תירץ בגמרא שם שהיו הקלעים גבוהים חמש אמות למעלה מן המשכן והמזבח שהיו ביחד ט"ו אמה גבוה:

מה היו עושים בהם. במיתריהם בשעת המסעות שבשעת עמידתו שהיו היתידות קשורים ביריעות בקצה אחד ובקצה השני ביתידות שהיו נועצים בארץ שיהיו הקלעים מתוחים וכמ"ש לקמן פר' י"ב סי' י"ט עי' רש"י נשא:

ופקדתם עליהם. בלשון נוכח ולשון רבים לכלול גם משה וכמ"ש בסוף פר' זו: