פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ד:יט

ודמן של בני אהרן מותר. פתח המדרש בבני אהרן וסיים באהרן גם היכן מרומז כל דרשה זו ונ"ל שמרומז בפרשה הסמוכה וידבר ה' וגו' וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קודש הקדשים אהרן ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו וגו' ולא יבואו כבלע את הקדש ומתו שיקשה שהרי בפרשה הקודמת מבואר היטב ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה עד פסוק ט"ו וכלה אהרן ובניו אלא שבהכרח ע"פ מדה ל"ב פרשה של אל תכריתו נאמרה תחלה דרך כלל ואח"כ ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה ולא ידע משה טעם הדברים שהרי בני קהת קדושים מכל הלוים ונשאו את הארון שהוא קודש קדשים והמנורה והשלחן וב' המזבחות ואעפ"כ הם במיתה אם יראו ויגעו ומה יהיה באהרן ובניו כשיראו ויגעו ולא הזכיר אהרן בהקושיא מפני כבודו והתירוץ שע"פ מדה י"ז דורש כאן מדה ט' וממעל שעל שמפורש בד"ה א' כ"ג י"ב י"ג בני קהת וגו' ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם וגו' א"כ מ"ש כאן וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קודש הקדשים (היינו לשאת הארון והמנורה והשולחן והמזבחות) אהרן ובניו יבואו כאלו כתוב מפורש אהרן ובניו שהם קודש קדשים כמפורש בד"ה שם יבואו לעשות בקדשי הקדשים ושמו אותם וגו' ולא יבואו לראות וגו' ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה עד אחר פסוק י"ח דוק והבן ומ"ש וארון ק"ק הכוונה גם על הכלים שולחן ומנורה ומזבחות וכמ"ש זאת עבודת בני קהת באוה"מ קדש הקדשים זהו הכלל וכל הפרשה הוא הפרט הם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות שכולם קודש קדשים: