פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ד:יא

לאהרן ולבניו. שאם היה כתוב ובניו היה משמעו נתינה אחת לאהרן ובניו יחדו שיחלקו ביניהם כרצונם אך ולבניו משמע כאלו כתוב ונתת לאהרן ונתת לבניו והיינו מחצה לאהרן ומחצה לבניו עי' לעיל פר' זו ריש סימן ו' ופ"ר י"ג סי' ט' שדורש בכל מקום כפי טעם מקומו שם דרש על שלא יתכן באופן אחר וכאן להוציאו מן החשד ודו"ק וכמ"ש לעיל סי' ט' בדברי ההגמון: