פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ג:ח

כל זכר. משמע אפילו בעלי מומין שאינם ראוים לעבודה וגם מבני חודש וא"כ היה לו למנות גם נקבות ועי' תנחומא כאן סימן י"ז:

אף הן שכר. ולא יחד עליהם שם ה' כ"א על הבנים הזכרים שלומדים תורה ומקיימים מצות ונחלו הארץ:

נ"ב שנה. לקמן פר' זו סי' י"א ס"ע פרק י"ב ב"ר פר' ק' סי' יו"ד:

שתים שהיה יונק. כמפורש בש"א ועי' מדרש שמואל סוף פר' ב' ואחר שני שנים היה יכול להורות כמ"ש ברכות ל"א ובמד"ש פר' ג' על פסוק וישחטו הפר ויביאו את הנער אל עלי שהורה הלכה בפני עלי אלא מפני כבודו של עלי היה אסור להורות לפניו:

הרי מ"ב. בהכרח לומר שימי העיבור של שמואל וימי היניקה הם בכלל המ' שנה של עלי שהמ' של עלי התחילו ביום שבאת חנה להתפלל על שמואל כמ"ש ועלי הכהן ישב ישב כתיב שאותו היום מנוהו שופט עליהם וכמ"ש תענית ח' הובא ילקוט פסוק זה ועי' סדר עולם פרק י"ג והארבעים של עלי מפורשים בש"א ד' י"ח:

שמלך שאול. אחר שמואל כמ"ש ש"א י"ג ושתים שנים מלך על ישראל:

למוד הוא. תנחומא כאן סי' ט"ז ב"ר פר' צ"ד סי' ט' מדרש תהלים סוף צ"ב:

לפתח מצרים ילדה אותה. בסדר פנחס יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים ודרשו שם ושם לידתה במצרים ולא הורתה:

ובחור אותו מכל. לעיל פר' זו סי' ב' מפסוק אחר וכאן הביא פסוק זה שנא' עד שהם במצרים כמ"ש שם בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל היינו שבחר כל השבט ומהשבט בחר באהרן כהן כמ"ש לקמן סי' זה:

דברים הרבה. ויק"ר פר' כ"ט סי' י"א לקמן פר' י"ב סי' י"ז תנחומא כאן סי' י"ז ופי' שברא מינים הרבה וזמנים רבים וברר מכל מין ומכל זמן השביעית:

ברא שבועים. פי' שברא שבע שביעיות הם ז' שמיטות של יובל ועל הז' של ז' הראה חביבות יותר והוסיף עליו שנת היובל וכן הוא בתנחומא כאן:

ברא ארצות. שמ"ר סוף פר' ל"ז:

ובחור אותו. לעיל סי' זה:

בן קיימא. שבת קל"ה ב' תנחומא כאן סוף סי' י"א ולקמן פר' ד' סי' ג' וכן אצל הבכורות ג"כ הטעם מבן חודש שיצאו מספק נפל: