פירוש מהרז״ו על במדבר רבה ג:ב

אשרי תבחר. עי' שמ"ר פר' ל"ז סי' ג' מדרש שמואל פר' ח' ובפסיקתא זוטרתי סוף סדר צו כל הענין ילקוט תהלים ס"ה:

אבל לא קרבו. שלא היה צריך שיקרבנו כמ"ש ב"ר סוף פר' ל' אברהם שהיה כחו יפה וכו' וכתיב אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם וגו' ובפסיקתא שם הביא על זה פסוק וישמור משמרתי וגו':

יעקב אשר בחרתיך. ישעיה מ"א ח' ויש עוד כמה פסוקים רק הביא אלו לדוגמא ובילקוט תהלים שם וכן בפסיקתא זוטרתי שם הביאו עוד דוד בחרו הקב"ה שנאמר ויבחר בדוד עבדו וקירב את עצמו שנאמר חבר אני לכל אשר יראוך ועי' מדרש שמואל ריש פר' י"ט וכמ"ש לקמן סי' זה:

יתרו קרבו. שמ"ר פר' כ"ז סי' ב' מכילתא ריש יתרו שקבל אותו ובא זרעו בקהל שציפורה בתו אשת משה וכמ"ש ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל ודרשו שהוא יתרו:

מאן דבעי. למי הוא רוצה הוא מקרב אע"פ שאין בו מעשים טובים וע"ד מ"ש כל עושי רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ:

לא כל הקרוב קרוב. לא כל מי שנתקרב פעם אחד מתקרב לעולם ולא כל שנתרחק פעם אחת מתרחק לעולם:

ובאהרן התאנף. דברים ט' כ' ונתקרב דכתיב ואתה הקרב וגו':

נחמתי כי המלכתי. ש"א ט"ו י"א ואני מאסתיו שם ט"ז א' וכמ"ש סוף איכה רבתי אם מאיסה היא לית סבר ואי קצופה היא אית סבר דמאן דכעיס סופו מתרצה ע"כ אהרן שכתוב בו התאנף נתקרב שאול שכתוב בו מאסתיו לא נתקרב ולא הביא המדרש פסוק הקודם וימאסך ה' מהיות מלך שהם דברי שמואל אך ואני מאסתיו דברי ה' המה:

בית המרחק. על שהמנודה צריך להיות ברחוק ד' אמות מבני אדם דורש מכאן שנדוהו. עשמ"ר פר' א' סי' כ"ב ותתצב אחותו מרחוק ומש"ש ותמצא נחת:

ונתקרב. עי' ב"ר סי' ה' בזה קריבה ובזה קריבה:

עירא היאירי. כמ"ש שמואל ב' כ"ו וגם עירא היאירי היה כהן לדוד וכמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא:

יודעו כתיב. שהיה רבו ומיודעו של דוד כמ"ש דוד על אחיתופל ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי ובתיבת יראיך מרומז עירא היאירי שלך ע"פ מדת ממעל:

בחרתו והקדשתו. ד"ה ב' ז' ט"ז:

ואת משמרת כל העדה. לפני אוה"מ וזהו ישכון חצרך:

ולבני לוי. במדבר כ"ח כ"א שהיה מביאים המעשרות אל בית המקדש וכמ"ש ד"ה ב' ל"א פסוק יו"ד י"א י"ב וכן בבית שני בנחמיה יו"ד כי אל הלשכות יביאו ב"י ובני לוי את תרומת הדגן וזהו מטוב ביתך: