פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כג:יד

והקריתם. תנחומא סימן י"ג כל הענין וכתוב שש ערי מקלט את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען שבעבר הירדן במזרח בארץ בני ראובן וכו' כן הוא בתנחומא וכאן אינו מפורש מקום הערים ומפורש בדברים ד' מ"ג והג' שבמערב מפורש ביהושע כ' פסוק ז' חברון וגו' שכם וגו' וקדש וגו' וזהו עצמות מדה י"ז כשלומדים איזה פרשה ויש בה דברים סתומים ומפורשים בתנ"ך ללמדם משם ולפרשם כאלו היו כתובים במקומם:

משה חלק לראובן וגד. שהנחילם נחלתם ממזרח הירדן וכוונת המדרש להקשות כמו שהקשה במכות דף ט' יו"ד שבעבר הירדן שלא היו רק ב' שבטים ומחצה הפריש ג' ערים ומט' שבטים ומחצה הפריש ג"כ ג' ערים ותירץ שבאמת היו מ"ח ערי מקלט שכל ערי הלוים היו כלם ערי מקלט והיו בעבר הירדן יו"ד ערים קרוב לחלק הרביעית לב' שבטים ומחצה ולט' שבטים ומחצה היו ל"ח עיר והחשבון של הערים מפורש ביהושע כ"א שמגיע לכל שבט ד' ערים ולמנשה ב' כאן וב' כאן רק ליהודה ושמעון הגיע ט' ערים משניהם יחד ומשבט נפתלי ג' ערים לקיים מ"ש כאן בתורה מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו וכמפורש ביהושע י"ט ט' כי הי' חלק בני יהודה רב מהם ע"כ נתנו בני יהודה יותר מארבע ולנפתלי רק ג' וזהו מאת המעט תמעיטו אף שאינו מפורש שהי' נחלתו המעוטה מכולם אך מאחר שמפורש כאן ומאת המעט תמעיטו ושם ביהושע מפורש בנפתלי ג' ערים מן הסתם שהי' נחלתו מעוטה מכולם על שהיתה ארצו כנרת טובה מכלם רק בשבט שמעון יש להסתפק אם נתן ד' ככל השבטים ויהודה ה' או שהי' מן המעטים ולא נתן רק ג' ויהודה נתן ו' אך לפי מ"ש בד"ה א' ד' שכל נחלת שמעון היתה שאולה להם שכתוב שם אלה עריהם עד מלוך דוד ואז בקשו נחלה אחרת כמפורש שם א"כ היו כל הט' ערים מיהודה והנה ביהושע שם חשב כל השבטים שנתנו כל אחד ד' ערים כנ"ל אך לא הזכיר את שבט ראובן לפי ספרים שלנו שם אך הוא מפורש בד"ה א' ו' ס"ג ומעבר לירדן וגו' ממטה ראובן וגו' ארבע ערים בצד יהצה קדמות מיפעת:

שלשה ערי מקלט נטלו בגורלם. בהכרח הכוונה שהשלשה שהבדיל משה נכללו ג"כ בתוך המ"ח עיר כמפורש כאן בתורה וביהושע שם שנתנו כל שש ערי מקלט להלוים.

אישי ה' ונחלתו יאכלו. דברים י"ח א':

את מוצא סנחריב. הנה במלכים ב' י"ז מפורש שהי' הגלות של הושע על ידי סלמנסר וכן ע"י פול ותגלת פלסר וסנחריב לא נזכר עד ארבע עשרה לחזקי' אך דעת חז"ל בסנהדרין דף צ"ד שמונה שמות הי' לו לסנחריב ובכללם השמות הנ"ל שלמנסר פול תגלת ומי שירצה לידע ולהבין דברים אלו על מכונם ואמיתם יראה ויעיין בחידושי שנדפס כבר בסוף חלק שמות ושם מבואר כל השייך לענין זה בגמרא ומדרשים וסדר עולם ביאור אמתי ע"פ המדות:

הגלה לראובני. כמ"ש דברי הימים א' ה' כ"ו ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תגלת פלנס מלך אשור ויגלום לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה:

והשני' שבט זבולון ושבט נפתלי. כמ"ש מלכים ב' ט"ו כ"ט בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלסר מלך אשור וגו' וכל ארץ נפתלי ועמו את זבולון כמ"ש ישעי' ח' כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי. וסובר שמ"ש כעת הראשון פי' שכמו שהגלה בעת הראשון לראובן וגד כך הגלה בשני' ארצה זבולון וארצה נפתלי ואח"כ כל שאר השבטים שכיבד כולם במטאטא ולא הניח מהם כלום וע' פתיחה ה' דאיכה רבתי פלוגתא דאמוראי בזה בסדר גליות אלו:

בראשונה הגלה ליהויקים. בשני' ליהויכין בשלישית לצדקי' כמפורש בסוף מ"ב:

והביא אלו שבבבל לכאן. כאן חסר וצ"ל שנאמר ויבא מלך אשור מבבל ומכותא ויושב בערי שומרון מ"ב כ"ד וכן כתוב ישעי' יו"ד ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם ששתי:

ונפוצות יהודה. ישעי' י"א י"ב:

סליק בסיום במדבר. בה' אהלל דבר. לפתוח שערים. לפרש אמרים. בספר דברים: