פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כב:ח

כי לא ממוצא. תהלים ע"ה ע' ילקוט תהלים שם וילקוט כאן:

שאדם יוצא וכי ממזרח. דורש תיבת מוצא שני משמעות מלשון יוצא מה שיוצא מעירו לסחור גם דורש מוצא על מזרח השמש כמ"ש לשמש שם אהל בהם וגו'. מקצה השמים מוצאו תהלים י"ט. ומ"ש ממוצא וממערב ע"פ מדה ט' כאלו מפורש ממוצא למערב וממערב למוצא וזה מ"ש והולך ממזרח למערב וזה ע"י ספינות. דוגמא לדרשה זו לעיל פ' כ' סי' כ' שומרים לבוקר שומרים לבוקר ודו"ק:

על המדברות ועל ההרים. דורש מ"ש ולא ממדבר הרים והלא גם במדבר נמצאו הרים רבים אלא דכך פירש ע"פ מדה כ"ב כאלו כתוב ולא ממדבר ולא מהרים ומ"ש אינו נעשה עשיר דורש ממ"ש בס"ד כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים שהוא ההיפך של רישא דקרא כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים שמדברים אלו לא ירים אבל אלהים וגו' ירים וזהו על ידי עשירות אדם מתרומם:

א"ר אבא מרומניא. ראיתי בספר של גדול הדור אחד שנקראו האמורים לפעמים על שם הדרשות שדרשו וכן אפשר כאן שנקרא מרומניא על שדרש תיבת הרים מלשון רוממות ודורש הפסוק כפי מה שכתוב שלא ע"פ המדות:

נכסים. יהושע כ"ב ח' בנכסים רבים בקהלת ה' י"ח אשר נתן לו אלהים עושר ונכסים ודורש נכסים נוטריקון מכסה מזה ומשמעו לדייק אבל נגלים לזה ע"פ מדה ט'. וכן זוזים ומעות וממון לשון משנה הוא ולשון הקודש ונתנו לדרוש שנקראו החומרים בשמות על שם מקריהם ע"פ ממעל ונוטריקון:

וכלשון זה אתה דורש. בשאר שמות הכלים דשא דרגא משיכלא וכדומה הרבה שדרשו חז"ל שבת דף ע"ז ע"ב:

באף שמביא לזה. שאין רעתו של הקב"ה רעה בהחלט כשמשפיל אדם זה מגביה אדם אחר לעומתו וכשאנו רואים שהגביה לאחד בהכרח שהשפיל לאחד על דרך שכתוב אמלאה החרבה. וע' ב"ר פ' ס"ח סי' יו"ד אין לך צרה באה לאדם שאין לאחרים בה ריוח וע' ב"ר פ' ס"ח סי' ד'. ע' ויק"ר פ' ח' סי' א' לעיל פ' ג' סי' א' ושם הגירסא ר' יוסי ב"ר חלפתא:

ואח"כ ומקנה רב. ודורש סמוכין ואין הכוונה ששבט ראובן וגד נטלו כל השלל עצמו שהרי מפורש בתורה עצמה באריכות איך נחלק כל השלל בישראל ולתופסי המלחמה ולא היו לבני ראובן וגד שום יתרון בשלל אך אמיתת הכוונה על השר והמזל וההצלחה כשהשפיל והסיר מזלם של מדין וההצלחה וברכה שלהם אז נמסר לבני ראובן וגד וכן מ"ש ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם הכל באופן זה על ההצלחה והמזל: