פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כא:כג

יספת לגוי ה'. תנחומא סי' ט"ז ובפסוק הקודם מתים בל יחיו רפאים בל יקומו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו יספת לגוי ה' יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ והוקשה לחז"ל שאמר לכן פקדת ותשמידם ולא פירש למה ובפסוק יספת כפול לשון ע"כ דורש שמ"ש יספת לגוי ה' שייך לפסוק הקודם לכן פקדת ותשמידם וגו' כי יספת לגוי ה' וע"פ מדה ט' ולא כבדוך כנגד מ"ש בסיפא יספת לגוי נכבדת הרי למוד מסופו שמ"ש בר"ד יספת לגוי כאלו מפורש ולא נכבדת ובזו אותך ומ"ש דור המבול ממ"ש רפאים וכמ"ש ב"ר פ' כ"ו סי' ז' וש"נ שדור המבול נקראו רפאים כמ"ש הרפאים יחוללו מתחת מים וה"ה להשאר שחושב ע"פ מדה י"ז שעליהם ג"כ נאמר לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו. ובילקוט ישעי' כ"ו הגיר' יספת לגוי ה' נתת שלוה לדור המבול שמא קראוך ה' אלא חרפו וגדפו נתת שלוה לפרעה שמא קראך ה' אלא חרף וגדף וכן אצל כלם היינו ע"פ מדות הנ"ל. ובתנחומא איתא הכי נתת שלוה לדור המבול וכו' אלא ויאמרו לאל סור ממנו נתת שלוה לדור הפלגה וכו' אלא אמרו הבה נבנה לנו עיר וכאן חסר. ומ"ש שדור המבול אמרו לאל סור ממנו כן הוא גם בויק"ר ריש פ' ה' ולעיל פ' ט' סי' כ"ד בהדיא:

להוסיף שלוה וכבוד. תיבת שלוה שהזכיר כמ"ש ויק"ר שם ממ"ש ישקיט וכן בתיהם שלום ע"פ מדה י"ז יספת שלוה וכן יספת הב' ג"כ שלוה ומ"ש כבוד ע"פ מדת ממעל וד"ק שאמר יספת ולא פירש ולמוד מסופו שאמר נכבדת א"כ מ"ש יספת היינו כבוד. ומ"ש יספת לגוי ה' תיבת ה' ליתא בקרא ולא בתנחומא:

ואין גוי אלא. פי' גוי הב' של ס"ד אך של רישא דקרא על הרשעים כל אחד למוד מענינו:

בפסח הקרבנו. פירוש אחר לענין הקרבנות וכאן חסר וה"ג בתנחומא בפסח הקרבנו לפניך בעצרת הקרבנו לפניך בר"ה הקרבנו לפניך ביהכ"פ הקרבנו לפניך וכן בחג אפילו מועד אחד לא בטלנו קרבנות והקרבנות הם בכלל תיבת נכבדת וכמ"ש ישעי' מ"ג כ"ג וזבחיך לא כבדתני וכמ"ש תהלים נ' זובח תודה יכבדנני וזהו מ"ש בפסוק ט"ו שם ותכבדני וההיפך ברישא דקרא שמא הקריבו:

עליך להוסיף לנו מועדות. דורש תיבת יספת שפירושו הוספה על העיקר שישראל בקשו שיוסיף והש"י הוסיף להם עצרת ועל זה השיבו ישראל יספת לגוי נכבדת:

יספת וגו' רחקת כל קצוי ארץ. כן הוא בפסוק ובמדרש הובא בחנם שלא דרש על זה כלל ובתנחומא ליתא: