פירוש מהרז״ו על במדבר רבה כ:ד

במדין נתגדל. תנחומא סי' ג' כמ"ש שמות ב' במשה וישב בארץ מדין:

המכה את מדין. שבאו מדין לשדה מואב למלחמה והכה אותם מואב:

משל לשני. עי' סנהדרין ק"ה:

כחו בפיו. כשהשור אוכל מוציא לשונו לאסוף אכילתו לפיו על כן אכילתו ביתר כח משאר הבהמות שאוכלים בשפתם:

וקרני ראם קרניו. ור"ד בכור שורו הדר לו שהשור מנגח בקרניו רק שקרניו קצרים ע"כ אמר עוד וקרני ראם קרניו בהם ינגח יחדו אפסי ארץ וקרני ראם ארוכים מאה אמה כמ"ש מדרש תהלים כ"ב והוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח יפה שבשתיהם כח נגיחת שור ואורך קרני ראם מדה כ"א: נ

סיך היה. לקמן סי' ז' תנחומא סי' ד':

בעת ההיא. ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא פי' בעת שנהרג סיחון נעשה מלך כנ"ל ולא קודם לכן. והיו צריכים מלך ומנחש וקוסם לעמוד כנגד ישראל: