פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:לג

מנין ישראל יודעין מה עשו. פי' מה שעשו עגל. וע' שמ"ר סוף פר' מ"ג וע' ד"ר פר' ג' סי' י"ז:

לא אמרת אנכי ה' אלהיך. ע' שמ"ר פ' מ"ג סי' ה':

וכן נאה שיהיו הצדיקים. בתמיה ע' מכילתא יתרו פסוק פוקד עון אבות וגו' בזמן שאין מסרגים כגון רשע בן רשע בן רשע ופי' בלא הפסק צדיק ועי' סנהדרין כ"ז שדורש ב' כ"מ מדה ט"ו כתיב פוקד עון אבות על בנים וכתיב לא יומתו אבות על בנים כאן כשאוחזים מעשה אבותיהם כאן כשאין אוחזים וכנ"ל במכילתא:

ככתוב בספר תורת משה. ד"ה ב' כ"ה ד' מ"ב י"ד ו' אצל אמציה כשהרג את המכים ליואש אביו ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת:

קומו סעו ועברו. וס"ד החל רש והתגר בו מלחמה וכדלעיל סי' כ"ז:

מה כתיב למעלה. ע' הגהת רש"ש זצ"ל ונראה לי ברור שתיבת למעלה הי' כתוב מן הצד להורות שדרשה זו כבר הובאה לעיל סי' כ"ז ואח"כ הכניסו תיבת למעלה בפנים וט"ס היא. וע' כל זה ד"ר פרק ה' סוף סי' י"ג:

שלא קבל סיחון. שלא שמע לדברי שלום ששלח לו משה:

ולא עוד. שהכה את סיחון מלך האמורי ואת עמו האמורים במלחמה אלא שגם אותם שהטמינו עצמם במערות כדלעיל סי' כ"ה שהיו ג"כ אמורים כמ"ש כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי ע"ש באריכות:

רצצת ראשי תנינים. כך כתוב אתה רצצת ראשי לויתן אתה בקעת מעין ונחל פי' שע"י שהלוית וחברת ראשי ההרים עי"כ רצצת אותם ואח"כ בקעת מעין ונחל שעי"כ נודע מה שעשית להם שהמעין והבאר נעשה נחל שוטף:

נתת פת. ושם הוא משל על השבת שנתן הקב"ה לישראל ואמר למשה לדעת כי אני ה' מקדשכם לך והודיע אותם וכאן הוא משל על הודעת הנסים ע"י הבאר:

נגזר על משה. לעיל פ' זו סי' כ"ו:

אמר משה. תנחומא סדר זה סוף סי' כ"א וכאן הוא סי' כ"ו ושם מקומו:

ומנחליאל במות. ע' שמ"ר ריש פר' ל"ב ושמות מקומות כאלו לא נזכרו בתורה ולא בסדר מסעי ואינם כ"א לדרשה ע"פ מדה ממעל ונוטריקון:

ומבמות הגיא. כי משה מת בהר נבו ונקבר בגיא מול בית פעור. ע' סוטה י"ג ב' ספרי וילקוט סדר ברכה פסוק וירא ראשית לו: