פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:כד

שנעשו אויבים. על שהיו צריכים לסבב בדרך הרבה קצרה נפשם כמ"ש בפסוק ד' ותקצר נפש העם היפך מ"ש במכילתא פסוק ויחן שם ישראל שעשו תשובה ונעשו חני' אחת על שאמר להם ימים הרבה אתם עושים כאן. ובפסיקתא זוטרתי כאן כתב וז"ל ובפרשת ואלה מסעי בין הר ההר ואובות שתי מסעות צלמונה ופונון וכו' ע"ש צלמונה מלשון צלמות ופונון מיתה בלשון יוני סמך לדברי המדרש כאן של עשו אויבים למקום והיו מלאי עבירות ע"כ היו בצלמות ממיתה וכאן מרומזים שני מסעות הנ"ל במ"ש בפסוק ד' דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום. והנה רש"י בחומש כתב על מ"ש עיי העברים לא ידעתי למה נקרא שמם עיים ועי לשון חורבן הוא וע"פ דברי המדרש שנפתר הכל לרעה יתפרש ג"כ תיבת עיי העברים על שהיו מלאי עברות היו בצלמות ומיתה וחורבן וכל דרשה זו ע"פ מדת ממעל ועי' לקמן פר' כ"ג סי' ג':

מלא זרת. עי' מ"כ ע"פ מדת גימטריא באופן ב' של תמורות אותיות ולבד זה חז"ל ידעו כל המקומות המפורשים שם וראו בעיניהם כי כן הוא ומצאו שכן מרומז בתורה ע"פ המדות:

עתה קומו ועברו. משמע שהיו אצלו ימים הרבה ולא הגיע העת לעבור אך עתה הגיע העת ופי' הפסוק כמה זמן היו אצל נחל זרד מדכתיב והימים אשר וגו' עד אשר עברנו את נחל זרד ולא כתיב אשר באנו אל נחל זרד אלא שהיו כל הל"ח שנה אצל נחל זרד ולא היה להם רשות לעבור כנ"ל ע"כ כתוב כאן בדברים ב' ג' פעמים נחל זרד על עת הראשון שבאו אצלו ועל עת הארוך שהלכו אצלו ועל העת שעברו עליו והנה גם כאן כתיב נחל זרד והוא הפעם הד' אולי באו אצלו ממש ד' פעמים ובינתיים היו מעט רחוקים ממנו:

שנתרצה להם. עי' מ"כ וארנון על שם הרנה והשירה שאמרו בסמוך אז ישיר ישראל כי השירה מורה על כפרת עונות הקודמים לגמרי כמ"ש שמ"ר פר' כ"ג סימן י"ב פר' כ"ד סוף סי' א' וסוף סי' ג' ושם נסמן עוד למקומות אחרים: