פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:יח

ומוכיחין אדם הראשון. ובתנחומא סי' ט"ז הגי' לאדם הראשון:

יותר מארבע עונות. ק"ו ממשה שיש לו יותר מארבע וכמ"ש תנחומא ואתחנן שמונה למשה ו' עונות ובפיוט יש על שחטא בעשר נחרתו בו מיתות עשר וצ"ע למה תפס חשבון ד' ואמר יותר מד':

אמרתי לא אראה יה. כי ישעיה אמר לו כי מת אתה בעוה"ז ולא תחי' לעוה"ב א"כ לא אראה יה כמו שאר הצדיקים שרואים השכינה לפני מיתתם גם לא אביט אדם עוד כמו שאר הצדיקים:

נענשים מיתה. אע"פ שחטא קל וקטן שאינו כדאי לעונש מיתה ועיקר המיתה בחטא אדה"ר עכ"ז גוזר על הצדיקים מיתה על חטאים קלים ליתן מנוחה לאדה"ר בגן עדן: