פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יט:יז

שמודיעים לצדיקים. תנחומא סימן ט"ו ומ"ש בשבת ל' ובקה"ר צ"ז ב' שאמר הקב"ה גזירה היא מלפני שאין מודיעים קצו של בו"ד היינו קודם שהגיע עת המיתה כמ"ש יצחק לא ידעתי יום מותי אבל כיון שהגיע מודיעים להם כידוע מכמה מעשים בש"ס וכמ"ש ביחזקיהו המלך צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וכאן מוכיח ממ"ש יאסף אהרן וגו' קח את אהרן ואת אלעזר ואח"כ חתם עוד הפעם ואהרן יאסף ומת שם א"כ מ"ש תחלה יאסף אהרן מיותר אלא הראשון להודעה להוריש הכתר והשני לקיום המעשה:

שלא ידע בה ברי'. קודם שמתה ואח"כ ידעו הכל:

קטליקין. מפורש לעיל פר' י"ח סימן ט"ו ממונים על אוצרות המלך:

כשאני מסלקן. שאני צריך לסלקם לטובת ישראל שיוכלו ליכנס לארץ וגם לשמוח בנשמותיהם שרוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי צדיק ואגב שדרש כאן על אהרן דרש ג"כ על משה כמ"ש בסדר וילך הנך שוכב עם אבותיך וגו' עד עוד כתוב ומות בהר:

אצל בני ראובן וגד. כמו משה עצמו אע"פ שגם עליו נגזר שלא יכנס לארץ עם כל זה נכנס לנחלת ראובן וגד וביקש גם על אהרן והשיב לו אשר נתתי לבני ישראל שמיתתו מעכבת ביאת הארץ וצ"ע שהרי לעיל כתוב לא תביאו את הקהל אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל כמו שכתוב כאן אצל אהרן ומשה בכלל ועם כל זה נכנס משה לארץ בני ראובן והוריש לישראל ארץ סיחון ועוג ולמה נגזרה על אהרן שימות לפני כניסתם בארץ סיחון ועוג ודרך כלל הענין בזה כי שלשה אחים הללו מרים אהרן ומשה נבראו להיות גואלי ישראל בהנהגה אלהית נסיית בלא הנהגה טבעית כלל. מים בזכות מרים מצור החלמיש. ענני כבוד בזכות אהרן ומן בזכות משה וכל זה במדבר ממש שהיה רחוק מהישוב אך עתה כאשר הגיעו לישוב אצל אדום ומואב ואמורי שהגיע העת שתשוב ההנהגה הטבעית למקומה בהכרח שיסתלקו אלו במקום כבודם כמו החמה שלא תזרח בלילה בעת הלבנה כך לא היה אפשר לאלו שיחנו בארץ ע' בד"ר פר' ט' ריש סי' ט' ומש"ש ופרטי הדברים למה זה כאן וזה כאן צ"ע כנ"ל: