פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יח:יט

אשר תחתיהם. וכי שם היה פי הארץ מעולם שאמר ותפתח הארץ את פיה אלא להראות גודל יכלתו שאין מניעה בעולם ליכלתו וכל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ:

חיים שאולה. שתיבת חיים מיותר שהרי מפורש אח"כ שנסו לקולם הרי בשעת בליעה עדיין היו חיים אלא הכוונה שבשאול נשארו חיים וחולק על מ"ש לעיל סימן יו"ד שמתו ולשון התנחומא כאן חיים נדונים עד עכשיו:

ותכס עליהם הארץ. ויאבדו מתוך הקהל וזהו שאמר הם אבדו שתיבת עליהם מיותר והמיעוט עליהם ולא על אחרים אינו שייך למ"ש ותכס אלא על מ"ש ויאבדו שהם אבדו והם היו שרים בעם כמ"ש נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם וצ"ע שהרי הבלועים לא היו אלא דתן ואבירם ובתיהם ועל קרח יש מחלוקת ומ"ש נשיאי עדה הם החמשים ומאתים איש והם נשרפו ולא בתיהם ואיך אומר על דתן ואבירם שהיו שרי אלפים ושרי מאות ועוד שהרי אמרו אז"ל שמעולם היו רשעים והם הלשינו על משה שהרג המצרי והם הותירו מן המן וכו' ואולי דורש אם אינו ענין המיעוט של עליהם על דתן ואבירם כנ"ל ת"ע על החמשים ומאתים איש ודו"ק:

שהיו צווחין בקולם. שהיל"ל נסו מקולם מהו לקולם ודורש שהטו אוזן לקולם שאמרו דבר טוב וזה ע"פ מדה ט' כאלו כתוב והטו אזן לקולם אע"פ שנסו מיראתם שלא תבלעם הארץ אעפ"כ רצו לשמוע איך מצדיקים עליהם הדין:

ואת כל האדם אשר לקרח. הם עבדיו ומשרתיו והמצורפים אליו במחלוקת ונבלעו עמו: