פירוש מהרז״ו על במדבר רבה יז:ה

בחיה ובעופות. פי' בשני מינים אלו יש מצות אלו שחיטה וכיסוי כמ"ש ושפך את דמו וכסהו בעפר ומ"ש כאן ושחט הוא ט"ס:

לא תקיפו פאת ראשכם. ויקרא י"ט כ"ז:

ועשית מעקה. דברים כ"ב:

וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. דברים ו' ובתנחומא הגי' מזוזות וכתבת על מזוזות ופי' מזוזות כשאתה עושה מזוזות אל פתחי ביתך אז וכתבתם וגו':

נתכסה בטלית ועשו להם. על שכל הדרשה הובא לכאן אגב ענין הציצית שדורש כאן פרשת ציצית ע"כ מביאו באחרונה כדרך המדרש תמיד:

כשהוא תכלת. צ"ל כשהי' תכלת ובתנחומא הגי' כשיהי':

שהתכלת דומה. צ"ל שהתכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע דומה וכו' ספרי כאן מנחות מ"ג ולעיל פר' ד' סימן י"ג ובספרי מביא פסוק וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא הרי שהספיר דמות כסא כבודו שמו יתברך וכן כאן שהביא פסוק ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים תחת רגליו הוא כסא כבודו ית"ש וכעצם השמים היינו הרקיע שדומה לכה"כ:

והיה לכם לציצית שתהא נראית. וסמוך ליה וראיתם אותו ועל זה אמר שתהא נראית שיהיה חשוב לעצמו ולא יוצא מהבגד וטפל לבגד:

פרט לכסות לילה. שאינו נראה מחמת לילה בלא נר או אינו אלא פרט לסומא שאינו רואה כלל אפילו ע"י נר.

נתן ראיה נתן זכירה. פי' חייב בראיה כמ"ש וראיתם אותו וחייב בזכירה כמ"ש למען תזכרו ומה שלא למד מפסוק וזכרתם את כל מצות ה' כי פסוק וזכרתם מדבר בזכירה הבאה מכח ראיה אך מ"ש למען תזכרו זכירה שאינו תלוי בראיה היינו לסומא ודו"ק:

אותו ולא אותה. מאמר זה מהספרי וכאן בשיבוש ובקיצור והגי' שם ר' מאיר אומר וראיתם אותם לא נאמר (היינו הד' ציצית) מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית מעלים עליו כאלו הקביל פני השכינה שהתכלת דומה לים וכו' וכדלעיל ושני המאמרים אחד הם בספרי רק בתנחומא ובמדרש כאן נחלק המאמר ונשתבש:

המראה מביא. ראית הציצית מביא לידי זכרון המצות וזכרון המצות מביא לידי מעשה המצות ומ"ש שנאמר למען תזכרו ועשיתם וגם בפסוק הקודם וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כתוב ועשיתם אותם אלא שלא פירש כאן תכלית המעשה אך בפסוק למען תזכרו מפורש התכלית והייתם קדושים לאלהיכם שעל זה מביא פסוק שדומה לו כי לא דבר רק הוא מכם כי היא חייכם ובפסוק הקודם כתוב שימו לבבכם לכל הדברים אשר אני מעיד בכם וגו' כל דברי התורה הזאת. כי לא דבר רק וגו' ושימת הלב הוא ענין הזכירה דכאן ומ"ש כי הוא חייכם הוא מ"ש כאן והייתם קדושים לאלהיכם:

שוקל ארנוניות וכותב אפכיות. פירוש שהוא מסלק חובות המס של המלך ומקבל כנגדם שובר שנקרא קוויט לראיה שהוא כבר סלק המס ואמר לו אביו של בעה"ב שישמור הקוויטין להראות כשיתבעו אותו והקוויטין הם חייו וכן כשמקיים שימו לבבכם לכל הדברים אז נפטר מן הדין וכמ"ש בריש הסימן שמעשה המצות תלוים בעניני המתנות שנותן לאדם שהם בדמיון הלואות וכמ"ש החנוני מקיף והיינו שנותן לו שדה שישלם לו במצות לא תחרוש נותן לו בית ומשלם במצות מעקה ובגדים ומשלם לו במצות ציצית וכשיש בידו המצות הרי פטור מן הדין על החוב ודוק בזה ושים הדברים על לבבך וזה ד"א ודרשה אחרת על פסוק כי הוא חייכם: